דין תורה ובתי משפט - שאלות ותשובות

פירוק חברה בבית דין אזרחי כ"ו שבט תשע"ד

שאלה:

אני עבדתי בחברה בת של חברה אמריקאית שהבעלים שלה חרדים החברה נתבעה בסך 2 מליון שקל והפסידה כחלקמאי רצון שלהם לשלם הם לא העבירו כסף לחברה וכך יצא שלא שלמו לעובדים 3 חודשיים משכורת? אנחנו רוצים לפרק את החברה בבית משפט אזרחי האם יש בעיה הלכתית בזה?

תשובה:

בדיני ממונות, כולל במקרה זה, יש לפנות תחילה לבית דין רבני. רק אם הצד השני מסרב - ניתן לפנות לבית משפט. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תשלום דירה שכורה ה' אלול תשע"ד

שאלה:

שלום וברכה אני שכרתי יחידת דיור במשך שנתיים וכאשר מידי פעם היו תקלות בדירה ,כברז שיצא מהמקום דלת מרפסת שלא נסגרת (דירת קרקע ) ועוד וכאשר ביקשתי מבעה"ב לתקן הוא התמהמה בתיקון מעבר לזמן סביר לענ"ד ולעיתים אף מספר שבועות. היו זמנים שכבר לא הייתי מבקש שיבוא לתקן כי כבר התיאשתי מכך שיקיים הבטחתו. בחוזה לא הוגדר הזמן שעליו לבוא אלא כאמור הוגדר זמן סביר אך מס' שבועות אינם זמן סביר לענ"ד במיוחד שבעה"ב גר מעלי. הבעיה החמורה ביותר בדירה הייתה זבובים שהחלו להתרבה בדירה במשך מס' חודשים והגיעו לאט לאט לעשרות רבות בו זמנית. המצב היה כזה שבחודש האחרון נאלצתי יום יום לשאוב ע"י שואב אבק זבובים מהקירות של כל חדרי הבית שהיו בכמות לא הגיונית פעמיים הזמנתי מדבירים (שאחד מהם היה בהלם ואמר שמעולם לא ראה דבר כזה) אך הצלחתם הייתה זמנית בלבד. המצב היה בלתי נסבל ואפילו התביישתיי להזמין בני משפחה לשבת עקב כך כל הנסיונות לבקש מבעה"ב לתקן את הבעייה עלו בתוהו וכל פעם הבטיח הבטחות ולא קיים החלטנו לעזוב את הדירה שאחת הסיבות המרכזיות אם לא המרכזית שבהם היא הבעייה האדירה של הזבובים. את הדירה עזבנו יום לפני תום החוזה שבו התחייבנו לצבוע אותה. עזבנו את הדירה ביום שישי בבוקר והזמנו בן משפחה שיצבע (שאינו אומן) לצערי כבר ביום שישי לאחר שיצא ראיתי שחלק מהמטבח נצבע בצורה המחייבת תיקון וכן חלק מתקרת המטבח שחורה ( כנראה מנרות חנוכה ) והרצפה מאוד מלוכלת במוצ"ש עוד לפני תום החוזה התקשר בעה"ב ואמר שביקר בדירה ושיש בדירה עדיין בעיות והוא אינו יכול לקבלה כך. אמרתי לו שאני יודע ושאבוא מחר לתקן הוא הסכים לכך למרות שזה כבר אחרי תום החוזה ואם לא היה מסכים הייתי מגיע בלילה. למחרת הגעתי וצבעתי את הקיר וניקיתי את הרצפה אך את התיקרה לא הצלחתי לצבוע. בעה"ב עדיין לא היה מרוצה בגלל התיקרה ופיר שנמצא בתוך הדירה ( חלון אנגלי) חשבתי שאתן לו פיצוי על כך אך בסופו של דבר הבאתי ביום רביעי בערב אדם שצבע את התיקרה ואת הפיר בעה"ב עדיין טען שיש תיקונים בדירה כדוגמת שני שלבים שבורים בתריס, ידיות של חלונות שלא נפתחות ועוד דברים קטנים. שאלתי היא 1 האם עלי לשלם קנס על הימים עד הצביעה למרות שהוא כבר נכנס לדירה לפני תום החוזה ויכל בכל מקרה לתקן בעצמו ולחייב אותי על כך ולא לחכות שאני אעשה זאת, במיוחד על יום ראשון שנתן לי אפשרות לכות ולא לבוא מיד במוצ"ש 2האם עלי לשלם על התריסים השבורים שאיני זוכר כיצד נשברו (אולי אחד פתחתי בצורה שאינה זהירה) או שזה נכלל בתוך בלאי סביר שהוסכם שאיני חייב וכן על שאר הדברים הקטנים 3מה כן נכלל בבלאי סביר? 4בדירה גם היה חלון עם רשת נגד זבובים שלקראת סיום החוזה נהיה בו קרע קטן שיכול להיות שנעשה בעקבות דחיפות של ביתי התינוקת של הרשת, האם זה בלאי סביר או שעלי לתקן זאת , בעל בית לא אמר על כך מילה 5.במידה שאלו דברים שאני חייב- האם העובדה שהוא לא עמד בכל בתנאי החוזה ולא תיקן דברים מתירה לי גם לא לשלם לו את כל החיוב? תודה רבה רבה

תשובה:

שלום רב, סליחה שאיני יכול להתייחס לשאלה המפורטת, וזאת מהטעם הפשוט שכאשר מדובר בדיני ממונות אסור ולא ניתן לפסוק כאשר שומעים צד אחד בלבד. אני יכול רק לומר שהתרשמותי מהמכתב היא שאתם אנשים הגונים ואין לכם רצון לגרום הפסד לבעל הבית ואתם מעוניינים לקיים את המוטל עליכם על פי החוזה ככתבו וכלשונו. אני מקווה שגם בעל הבית הוא אדם הגון ובמצב כזה הטוב ביותר שתפגשו ותגיעו להבנה והסכמה. אם חלילה לא תגיעו להסכמה - תפנו שניכם יחד לרב או לבי"ד וכדו' על מנת שיכריע במחלוקת. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תביעה בבית משפט לתביעות קטנות כ"ט שבט תשע"ה

שאלה:

שלום רב, ספק שרות התנהל נגדי בצורה לא הוגנת. הוא לא עמד באף מילה שאמר בכתב או בע"פ וכבר גבה ממני את כל התשלום. אני חושש שאצטרך לתבוע אותו בבית משפט. מה עלי לעשות מבחינה הלכתית כדי שאוכל לפנות אחר כך לבית המשפט? תודה. אלישע

תשובה:

תחילה עליך לתבוע אותו להתדיין בדין תורה, ואם יסרב - תקבל היתר לפנות לבית משפט. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תביעת ריבית על אי תשלום שכ"ד ו' אדר א' תשע"ו

שאלה:

עו"ד שומר מצוות שמיצג לקוח על תביעת כסף משוכר דירה שלא שילם זמן ארוך מאד, הקרן הי' כ80,000 ש"ח אבל יש ריביות הצמדות וכו' שמגיע לכ200,000 ש"ח. האם מותר לעו"ד ליצג (השכר נגזר מהרווח)?

תשובה:

שלום רב, בהנחה שלא נעשה בין הצדדים היתר עסקא, אסור לקבוע בחוזה השכירות ריבית על עיכוב בתשלום, וממילא אסור גם לתבוע ריבית זו במקרה שהיה עיכוב בתשלום. אמנם יש מקום על פי ההלכה להטלת קנס על מי שמתחמק מתשלום החוב. היות שמדובר בקנס יש להתחשב בנסיבות המיוחדות בכל מקרה ומקרה. האם היה מדובר בהתחמקות לא מוצדקת ובאי רצון לעמוד בהתחייבות או שמדובר באדם שבאמת לא יכול היה לשלם ועשה מאמצים כנים לפרוע את חובו, לעבור לדירה זולה יותר וכדו', אך אין אפשרות על פי ההלכה לחייב באופן אוטומטי ריבית על האיחור. בכל מקרה, על פי ההלכה יש להגיש את התביעה בבית דין הדן על פי דין תורה ודייני בית הדין ישקלו האם להטיל קנס וכמה - כאמור לעיל. רק אם הנתבע מסרב לדין תורה יכול התובע לקבל אישור מבית הדין לפנות לבית משפט. במצב כזה יש המתירים לקבל גם את הריבית שפוסק בית המשפט משום שהדבר נחשב כקנס שקנס בית הדין את הנתבע על כך שסרב להופיע לדין תורה. (ר' נייר עמדה 9 - מכון משפטי ארץ). מכאן תשובה גם ביחס לעורך הדין: אסור על פי ההלכה לעו"ד לייצג לקוח המגיש לכתחילה תביעה עם ריבית לבית המשפט, יש קודם כל להגיש את התביעה לבית דין הדין על פי דין תורה. אם הנתבע סירב להופיע לדין תורה ובית הדין נתן אישור לתובע לתבוע בבית משפט - רשאי עורך הדין לייצג את הלקוח בתביעה בבית המשפט - גם אם התביעה כוללת ריבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

פסיקת שופטת בתביעה קטנה כ"ו אדר א' תשע"ו

שאלה:

השופטת פסקה לרעתי במשפט לתביעות קטנות קיבלתי את הפשרה של השופטת כי נרמז לי בעדינות שאם לא אני אצא בנזק יותר גדול נראה לי שהםסיקה היתב רשומה מראש. עכשיו אני מגלה כל מיני סתירות בדברי התובעים. אולם מכיוון שהסכמתי לפשרה אני מבינה שאין מה לעשות. האם זה נכון?

תשובה:

שלום רב, על פי ההלכה הדבר תלוי בשאלה מדוע הסכמת לפשרה. אם זה היה מחמת שהשתכנעת מדברי השופטת שהדבר כדאי לך - אינך יכולה לחזור בך מהפשרה. אולם אם זה היה בגלל לחץ השופטת שנבע מפסיקה שגויה שהיתה רשומה מראש הרי שהיתה זו פשרה מחמת אונס שיש אפשרות לחזור ממנה. (שו"ע חו"מ סימן רה סעיפים א, ב, ובסמ"ע וקצות החושן שם). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

קניה מכונס נכסים י"ט אדר ב תשע"ו

שאלה:

האם מותר לרכוש דירה שהוצאה למכירה ע"י כונס נכסים?

תשובה:

שלום רב, אכן יש שאסרו לרכוש דירה מכונס נכסים מחשש שעיקל את הנכס שלא כדין, משום שעשה זאת עפ"י פסק בית משפט שחייב בניגוד להלכה, או שכלל בחוב גם ריבית האסורה על פי ההלכה. כמו"כ חששו לכך שבשעה שעיקל את הנכס לא דאג למכור אותו במכיר המקסימאלי האפשרי ובכך גרם לחייב הפסד שלא כדין. לדעתם, יש לדמות קניה מכונס הנכסים לקניה מן הגזלן האסורה על פי ההלכה, "שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהן מחזק ידי עוברי עבירה ועובר על +ויקרא י"ט י"ד+ ולפני עור לא תתן מכשול" (לשון הרמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ה הלכה א, שו"ע חו"מ שסט א). וכן פסק הרב ברוך שרגא בבי"ד לממונות ירושלים (פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ו פס"ד בעמוד יט) והביא שכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאסור לקנות מהמכירות של הוצאה לפועל. אולם בשו"ת חבל נחלתו (חלק ד סימן מט) הביא כמה טעמים להתיר: א. חלק מפעולות הגביה של ההוצאה לפועל הם על דיני תורה: כאשר אדם זוכה בדין תורה והחייב לא משלם הוא יכול, על פי חוק הבוררות לפנות להוצאה לפועל כדי לממש את פסק הדין, במצב כזה ברור שאין כל בעיה של גזל. ב. גם אם מדובר בפסק של בית משפט, יתכן שהמדובר היה באופן שהתובע ניסה בתחילה לתבוע בדין תורה אלא שהנתבע סירב ואז קיבל היתר לפנות לבית משפט. במצב כזה יש מהפוסקים הסבורים שהוא רשאי לגבות את כל מה שזכה בו בבית המשפט – גם אם זה אינו על פי דין תורה, וא"כ גם במצב כזה אין בעיה של גזל. ג. גם אם ההוצאה לפועל גובים ריבית אסורה הרי הקרן מותרת בגביה וא"כ אף אם נדמה זאת לגזלן, הרי הוא כגזלן שרק חלק מרכושו גזול – שמותר ליהנות ממנו כפי שנפסק בשו"ע חו"מ שסט ג). ד. לעיתים ניתן לראות את הריבית כקנס שאין בו איסור. (ע' ספר כת"ר כרך ו סימן לא שהארכנו בזה), וכמו"כ לעיתים מדובר בחברה בע"מ שלחלק מהפוסקים אין בה איסור ריבית. (בעניין זה ע' ספר כת"ר כרך א עמ' 231 ואילך). לכך ניתן להוסיף שבפועל רוב הדירות הנמכרות מכינוס נכסים הם של זוגות המתגרשים או של מי שלא עמדו בתשלומי המשכנתא שלקחו מהבנק. במקרה הראשון ברור שאין כל בעיה של גזל שהרי מדובר במימוש הסכם הגירושין שבין הצדדים, ויש להניח גם שהנכס לא נמכר במחיר נמוך משום שהאינטרס של שני הצדדים הוא למקסם את המחיר. גם במקרה השני יש לומר שכל הלוקח משכנתא מהבנק מקבל על עצמו את תנאי הבנק על פיהם במקרה של פיגור בתשלום יפנה לבית משפט ולהוצאה לפועל, וממילא אין כאן גזל משום שהסכים לכך וכן הוא המנהג. (עפ"י שולחן ערוך חושן משפט הלכות גביית מלוה סימן קג סעיף ז ובסמ"ע שם ס"ק יא). אם מדובר במכירה מכינוס נכסים של חברה שפשטה את הרגל – גם אז אין בעיה של גזל לדעת הגרי"מ פינשטיין הסבור שעל דיני פשיטת הרגל אנו אומרים דינא דמלכותא דינא. (שו"ת אגרות-משה (חו"מ ח"ב סב). מהאמור עולה שברור הגדול של המקרים אין כל בעיה של גזל מקניה מכונס נכסים. קיים גם פיקוח של בית המשפט על המחיר בו נמכר הנכס כך שהטענה כאילו גורמים הפסד שלא לצורך לחייב אינה בהכרח מדוייקת. למעשה ניתן בד"כ לברר אצל כונס הנכסים בגין מה נמכר הנכס ואז כמובן ניתן לדעת האם יש בעיה הלכתית בקניה, וכך הנכון לעשות לכתחילה. אם לא ניתן לבדוק – ניתן לענ"ד לסמוך על הצדדים להיתר שהבאנו לעיל ולרכוש גם בלא בדיקה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

קניה מכונס של גרושים בהתנגדות הבעל י"ג תמוז תשע"ו

שאלה:

אני מתעניין בקניית דירה שעל פי מה שנמסר לי ע"י המתווך- נמצאת אצל כונס נכסים כיוון שהאיש, אשר מתגורר בדירה בפועל כעת, מעוניין לקנות את הדירה בשווי של 750 אש"ח בעוד האישה מעוניינת בסכום של כ810 אש"ח. עוד נמסר על ידו שהגרוש דאג לכך שלא יתקדם תהליך עם רוכשים פוטנציאליים ומזניח בכוונה את מראה הדירה כרגע על מנת שהוא יוותר יחידי וירכוש במחיר הרצוי על ידו. אני מעוניין לרכוש בסכום של 800 אש"ח. האם יש בעיה ברכישת דירה זו, בניגוד לרצון האיש? האם צריך שהוא יתרצה למכירה בסכום כזה? איני יודע איך היתה אמורה להתחלק הדירה על פי דין תורה, אך נראה שהימנעות מקניה עקב התנגדות האיש תפגע בסופו של דבר באישה. תודה רבה

תשובה:

שלום רב, היות שלא ידועים כל הפרטים המדוייקים נאמר רק באופן כללי שאם מדובר במחיר שאינו עושק אף אחד מהצדדים, וכך עולה, לכאורה מן הנתונים, הרי שמותר לך להציע לרכוש את הדירה. כל טוב השאלה נענתה ע"י רבני מכון כתר

תביעה ייצוגית כ"ג אלול תשע"ו

שאלה:

שלום וברכה, כיום נפוץ השימוש בתביעות ייצוגיות כדי להשיג תיקון של עיוותים צרכניים ואחרים. האם מותר והאם ראוי להשתמש בכלי של תביעה ייצוגית (מול חברות גדולות) כאשר בדרך זו מגיעים לפיצוי ולתיקון המעוות לטובת הרבים? האם כאשר יש דרך אחרת שעשויה אולי לתקן את המעוות כמו פניה לרגולטור (אך במקרה זה סביר שהתיקון לא יחול על כולם וכן שלא יהיה פיצוי לשעבר אלא רק תיקון לעתיד) או פניה מקדמית לחברה לפני הגשת תביעה ייצוגית (אך בכך מסתכנים בחשיפת הדברים, מה שבעיקר עשוי לפגוע בגמול לתובע) ראוי לפנות לדרכים אלו? תודה רבה!

תשובה:

שלום רב, ראשית יש לזכור כי תמיד יש לנסות קודם כל לדון בדין תורה ורק אם הדבר הנתבע מסרב - ניתן לפנות לבית משפט. אכן בתביעה ייצוגית אין זה מעשי לפנות לבוררות בדין תורה. ביחס לפניה בנסיבות אלה לבית משפט יש להבחין בין שני מצבים: אם החברה גרמה נזק לרבים עליה לפצות את הרבים. תביעה ייצוגית יכולה להיות דרך ראויה להשיג את הפיצוי הנדרש וכן לוודא שהליקויים יתוקנו. לכן במצבים אלו ראוי להשתמש בכלי של תביעה ייצוגית. כל זה במקרים בהם ברור שעל פי ההלכה החברה אכן גרמה נזק לציבור. אולם, במקרים רבים עשוי בית המשפט לחייב גם בנסיבות בהן אין מקום לחיוב על פי ההלכה, או שעשוי להטיל חיובים בסכומים הגבוהים באופן משמעותי ממה שההלכה מחייבת. במקרים אלה יש לפנות לרגולטור ולא להגיש תביעה ייצוגית. לסיכום: על פי ההלכה ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק במצבים בהם הנתבע מחוייב לשלם גם על פי ההלכה ורק בסכומים אותם הוא מחוייב לשלם על פי ההלכה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

קליניקת סיוע לפונים לבי"ד לעבודה בירושלים כ"ד תשרי תשע"ז

שאלה:

שלום רב, בלימודים לתואר במשפטים מציעים מוסדות הלימוד להשתתף בקליניקות משפטיות. כגון קליניקה לבית דין לעבודה. עליה נכתב: "הסטודנטים יאיישו משרד בתוך ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים ויסייעו לפונים במילוי וניסוח כתבי תביעה לבית דין לעבודה, בטיפול בסוגיות שונות בדיני עבודה - כגון פיצויי פיטורין, אי תשלום שכר, שעות נוספות, חופשה שנתית, הבראה, נסיעות וכיוצ"ב." ברצוני לשאול האם מותר להשתתף בקליניקה זו. איזה שאלות הלכתיות עשויות להתעורר בקליניקה כזאת? בתודה מראש, נעם.

תשובה:

שלום רב, ההלכה מחייבת כל מי שרוצה להגיש תביעה כספית כנגד חבירו לעשות זאת בבתי דין לממונות הדנים על פי ההלכה. לכן גם בתחום דיני העבודה הנכון הוא לפנות לבתי דין לממונות הדנים על פי ההלכה. אמנם בתחום יחסי העבודה מקבלת ההלכה ברוב המקרים את חוקי העבודה הן בהיותם בגדר מנהג המדינה והן בהיותם בגדר תקנת הציבור, אולם אין זה בכל דבר, וגם כאשר ההלכה מקבלת זאת לא תמיד אופן היישום המעשי של החוק בבתי הדין הדנים על פי ההלכה זהה ליישומו בבתי הדין לעבודה. פירוט בענין זה ניתן למצוא בכרך י מסדרת ספרי מכון כתר - העוסק בדיני העבודה במדינת ישראל על פי ההלכה. עם זאת, כדי שניתן יהיה בפועל להגיש תביעה בבתי הדין לממונות יש צורך בהסכמה של שני הצדדים לחתום על שטר בוררות. אם הנתבע מסרב לחתום - ניתן לפנות לבית דין לעבודה. מכאן שלא ניתן לאסור השתתפות בקליניקה כזאת שהרי ישנם מקרים שהתביעה תהיה מותרת על פי ההלכה. אמנם יתכן מצב שבפרטי התביעה יכללו דברים שעל פי דין תורה לא ניתן לתבוע, אך לענין זה ניתן להסתמך על הסוברים שברגע שהנתבע סירב להתדיין על פי דין תורה הרי בכך הסכים לשלם כל מה שבית המשפט יחייב אותו - אף אם על פי דין תורה אין הוא חייב בכך. למעשה הייתי מציע למעשה שכאשר מגיע אדם יר"ש הצע לו תחילה לבדוק את האפשרות להתדיין על פי ההלכה. אם יסרב או שיאמר לך שהצד השני סרב - תוכל לסייע לו, ולהסתמך על כך שאין בכגון זה איסור של מסייע ידי עוברי עבירה, משום שהסיוע לא נעשה בזמן העבירה אלא קודם לכן ומסיבות נוספות. (איסור לפני עיוור לא תתן מכשול ודאי לא קיים כאן משום שגם בלעדיך יוכל להגיש את התביעה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

הזמנה לדין תורה על התנגדות להחבת בניה כ"ה תשרי תשע"ז

שאלה:

שלום וברכה, אנו גרים בבנין מגורים בשכונה יחסית שקטה, וגרים בה מזמן הקמת השכונה. אנו גרים בקומה העליונה ביותר בבנין. מאחורי הבנין שלנו ישנם גנים, בית כנסת ותלמוד תורה. בעל תלמוד התורה החל לפני כשנה להוסיף קומה נוספת. בעל אחת הדירות בקומה התחתונה ביותר פנה לבעל תלמוד התורה בבקשה שיפסיק את הבניה. שתי הטענות העיקריות שלו היו ש: א. יעוד הקרקע אינו לבניינים הבנויים לגובה. ב. חלק מהחלונות של הקומה הנבנית פונים לכיוון הבנין שלנו ומהם ניתן לראות לתוך דירת השכן בקומה התחתונה, דבר המפריע לפרטיותם (זו היתה הסיבה העיקרית). בעל תלמוד התורה לא נענה לבקשתו של השכן והמשיך בבניה. בנוסף, נודע לשכן שהתכנון הוא לבנות עוד 2 קומות שבאחת מהן יהיה אולם ארועים. הוא פנה לבית משפט (חילוני) בבקשה להפסיק את הבניה. בית המשפט דרש שכל דיירי הבנין יחתמו שהם מתנגדים לבניה זו, וכך היה. בית המשפט עצר את הבניה. הערת אגב, במהלך המשפט אף התגלה שהיתרי הבניה שניתנו לבעל תלמוד התורה אינם "כשרים" מכיוון שניתן שוחד כלשהו למישהו בעיריה. השבוע קיבלנו (כל דיירי הבנין שחתמו) זימון לדין תורה. השאלה שלי היא: א. איזו סמכות יש לבית דין לפסוק בעיניינים כאלה? ב. מה קורה אם לא נגיע לדיון או לא נסכים לקבל את סמכות בית הדין? אודה לתשובה בהקדם. בכבוד רב, תמר

תשובה:

שלום רב, על פי ההלכה, כל סכסוך אזרחי ראוי להביא לדיון בפני דין תורה. אמנם ההלכה היא שהתובע הולך אחר הנתבע ולכן אם אתם מעוניינים להתדיין בפני בית דין אחר - ידכם על העליונה ואינכם מחוייבים דווקא לבית הדין שהתובע מעוניין בו. לפי החוק יש צורך בהסכמה שלכם למנות את בית הדין כבורר. בלא חתימה של שני הצדדים על שטר בוררות לא יהיה לפסק הדין תוקף משפטי על פי החוק. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

היתר פנייה לערכות בתביעת פיצויי פיטורין כ"ב כסלו תשע"ז

שאלה:

שלום כבוד הרב. המעסיק פיטר אותי לאחר שעבדתי אצלו במשך כמה שנים. הוא לא שילם לי פיצויים, וטוען שעל פי החוק אינני זכאי לפיצויי פיטורין. האם מותר לי לתבוע אותו בבית דין לעבודה?

תשובה:

שלום רב, ניתן לפנות לבי"ד לדיני ממונות כגון בי"ד של ארץ חמדה גזית. בתי הדין לדיני ממונות הדנים ע"פ ההלכה מחייבים בתשלום פיצויי פיטורים כחוק. במידה והנתבע יסרב להגיע ניתן לתבוע אותו בבית דין לעבודה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

סעיף שיפוט בחוזה ח' טבת תשע"ז

שאלה:

שלום רב, אני מבקש להשקיע בקרן נדל"ן. אופן ההשקעה הוא בנתינת הלוואה ויש התר עסקה. יש סעיף בחוזה שאומר שחוקי מדינת ישראל יחולו, ואין שום התייחסות לבי"ד יהודי. שאלתי האם מותר/אסור/לא ראוי להיכנס לכזו עסקה שידוע מראש שאם תהיה בעיה אצטרך לדון בבית משפט. בתודה מראש

תשובה:

שלום רב, ראשית, עצם העובדה שיש סעיף שחוקי מדינת ישראל יחולו אין משמעותו בהכרח שאתה חייב להתדיין בבית משפט. ניתן ללכת לבין דין הדן על פי דין תורה והוא יקבע מה המשמעות ההלכתית של סעיף כזה ואיזה דין יכול עליכם ובאיזה אופן. אכן לעיתים יש סעיף הקובע במפורש את מקום שיפוט והוא אינו מאפשר דיון בדין תורה. כמובן שסעיף כזה הוא בעייתי וטוב יותר שלא היה. אמנם לענ"ד אין בסעיף זה בכדי לאסור עליך להכנס להשקעה. ניתן לצאת מתוך הנחה שלא יהיה צורך להגיע להתדיינות משפטית וממילא הסעיף הזה לא יבוא לידי ביטוי. אם בסופו של דבר יתבעו אותך למשפט שלא בדין תורה אתה בגדר אנוס (ואין זה בגדר תחילתו בפשיעה משום שלא היתה לך ברירה אלא להסכים לסעיף או להפסיד את אפשרות ההשקעה). אם אתה תרצה להגיש תביעה - עשה זאת ראשית בדין תורה, למרות הסעיף בחוזה, ואם הצד השני יתנגד תוכל לתבוע בבית משפט. יש לציין שסעיפים דומים קיימים בחוזי שירות ומכירה של חברות שונות ולא מצאנו שיאסרו להתקשר בעסקאות אתם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ילד שהיכה ילד שהציק לו ב' אדר תשע"ז

שאלה:

שאלה בדיני ממונות לבננו בן ה- 15 היה חבר שהיה מציק לו, אך בננו ריחם על הילד והמשיך להיות איתו, ערב אחד כשיצאו כל החברים, הציק החבר לבננו ולקח לו את האופניים שהשאיל מחבר אחר. בננו ביקש מהחבר שיחזיר לו, אך הוא לא החזיר אלא השפיל אותו וצחק עליו, עד שבננו ממש כעס והתחיל לרדוף אחריו, כשבננו התקרב אליו הוא פתאום נפל מהאופניים ואז בננו בעט בו בעיטה אחת והבעיטה הזו פגעה, לא במכוון, בפניו, כתוצאה מכך, הילד נזקק לקיבוע לסת למשך חודש ולהשלמת 2 כתרים על שיניים שנשברו (על אף שהיו שבורים אך לטענתם הבעיטה הגדילה את השברים). את רוב הטיפול אפשר לעשות דרך ביטוח תלמידים בחינם. ההורים שלחו לנו הערכת חשבון עתידית הכוללת כיסוי לכול התרחישים האפשריים ובמחירים גבוהים מהנורמה שלדעתם עלינו לשלם או להתחייב על כך בכתב, שאלתנו: האם אנחנו צריכים לשלם על הנזק שנגרם? יש אפשרות לעשות את כל הטיפול דרך ביטוח תלמידים אך הוריו מבקשים לעשות את הטיפול אצל רופא פרטי, במידה ואנחנו אמורים לשלם, האם ההורים רשאים לבקש עלות של רופא פרטי או ללכת לרופא דרך ביטוח תלמידים? האם יש תשלום על עוגמת נפש או אובדן ימי עבודה טיפול פסיכולוגי? האם החיוב לשלם הוא רק לאחר שהטיפול בוצע ? או כפי שמבקשים לכול תרחיש אפשרי ?

תשובה:

שלום רב, על שאלות בדיני ממונות הנוגעות לסכסוך בין שני צדדים לא ניתן לענות בלא לשמוע את שני הצדדים, כך הוא בכל מקרה וכל שכן בנידון זה התלוי בפרטים רבים כגון הגורמים המדויקים לנזק, אשמתו של הניזק, היקף הנזק, דרך הריפוי וההשלכות העתידיות. לכן לא אוכל לענות לשאלה עצמה אלא אומר רק שני עקרונות: א. אדם מועד לעולם בין בשוגג בין במזיד בין באונס ובין ברצון. אדם לעניין זה - כל מי שהוא מעל גיל בר מצווה. ב. אף שעל פי דין תורה החובל בחבירו חייב בחמשה דברים: נזק, צער, ריפוי שבת ובושת, בזה"ז שאין דיינים סמוכים לא ניתן לחייב בכל הדברים: בזה"ז אין מחייבים בנזק, צער ובושת, וביחס לשבת וריפוי קיימת מחלוקת הפוסקים, והרמ"א (חו"מ א) הכריע שכופים לפייס. לאור זאת, הנכון הוא להגיע להסכמה ביניכם, אם לא תהיה הסכמה - פנו להתדיין בבית דין לממונות הדן על פי ההלכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תביעת רשת שיווק כ"א סיון תשע"ז

שאלה:

שלום רב, ברצוני לתבוע רשת שיווק שפעלה בניגוד לחוק. האם הדבר מותר? לא נגרם לי נזק מהדבר רק מורת רוח.. תודה

תשובה:

יש לתבוע לכתחילה בדין תורה, ורק אם הרשת תסבר - לפנות לבית משפט. אם לפי הבנתך מגיע לך עפ"י דין תורה - תבע, אם לא - אל תתבע. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

היכן תובעים ה' ניסן תשע"ח

שאלה:

יש לי תביעה נגד נהג שנהג במשאית של חברה.הנהג פגע בנכס. כתובת הראשית של החברה הינו ירושלים כתובת הנהג ביתר התביעה היא נגד שניהם. הנהג רוצה להישפט בביתר שזהו מקום מגוריו והרי התובע הולך אחר הנתבע. מאידך האיש עובד במוסד בירושלים. . לא ניתן להפריד בתביעה בין השנים באשר ביה"ד יצטרך לקבוע מהו שיעור האחריות של כל נתבע ולפסוק פיצויים לנזק. האם ניתן לכפות את הנהג לדון בירושלים?

תשובה:

שלום רב, הטעמים שמחמתם הולכים אחר הנתבע הינם: א. הנתבע מוחזק בממון (ביאור הגר"א סי' יד סקי"ח) – ה"ה בנד"ד. ב. הנתבע מוחזק בגופו ואין לחייבו ללכת למקום אחר (שו"ת שיבת ציון סי' צח) – ה"ה בנד"ד. ג. תקנה לנתבע מפני הרמאין (לבוש סע' ה, ועוד) – כאן לא שייך כיון שמסתבר שאין הכחשה מצד הנהג. ד. תקנה לתובע, שהנתבע נכנע בפני בי"ד שבעירו (מהריב"ל ח"ג סי' צז) – ה"ה בנד"ד. העולה מן האמור שרוב הטעמים שנאמרו בזה קיימים בנידון זה, ולכן לענ"ד צריכים לדון בביתר אמנם התביעה כאן היא גם נגד החברה אך כיון שהנהג הוא זה שהזיק בפועל, הרי כשדנים ע"פ הטעמים מדוע ללכת אחר הנתבע, מתייחסים למזיק עצמו שהוא עיקר התביעה. כנלע"ד. גם נראה שטעם ד' לא שייך בחברה, כיון שבעל החברה לא הזיק בעצמו ואינו אמור לדעת את הפרטים לאשורם אלא משמיעה, לכן אין לו בזה צד אישי. על כן למעשה נלע"ד שיש לדון בביתר. כנ"ל. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים

אישור היתר בניה י"ד אלול תשע"ח

שאלה:

שלום וברכה. ברצוני להרחיב מעט את חצר הכניסה לבית , כמטר על מטר לכל צד . בעיר שלנו כמעט אין אכיפות בניה. הזמנתי מתכנן בניה ואמר שעלות המודד והתוכנית יהיו מאד יקרים ביחס לבניה עצמה, ושבעיריה יש רק אדם אחד מבוגר שעוסק בתחום, ואם אין תלונ ות של שכנים הוא לא מגיע לסייר ולבדוק ולכן הוא מציע שאבקש ואחתים שכנים שמסכמים ואעשה הרחבה בלי אישור. אשמח לשמע מהי עמדת ההלכה ואחרוני זמנינו בנידון. תודה רבה

תשובה:

שלום רב, באופן עקרוני, בלא להתייחס למקרה הספציפי שאיני מכיר, יש להבדיל בין שני מצבים: המצב האחד הוא כאשר הבנייה הנעשית ללא אישור גורמת נזק כלשהו לשכנים, בין נזק הנגרם כתוצאה ממבנה המסתיר אור , אוויר או נוף , בין נזק הנגרם כתוצאה מריבוי הדיירים במקום (רעש, מחסור במקומות חנייה ועוד) , בין היזק ראייה או כל נזק אחר. במצבים אלו אסורה תוספת הבנייה לא רק על פי החוק אלא גם על פי ההלכה. המצב האחר הוא כאשר הבנייה אינה גורמת כל נזק, אלא שמסיבות בירוקרטיות ואחרות לא ניתן רישיון. במצבים אלו העבירה היא עברה על החוק, אך לא עברה הלכתית. כיוון שכך, מותר במצבים אלו על פי ההלכה להתחשב בעובדה שכמעט אין אכיפות בניה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

פנייה לבית משפט כ"ח תשרי תשע"ט

שאלה:

בתקופה האחרונה ישנם כל מיני ארגונים שעושים הגרלות ומפרסמים את מכירת כרטיסי ההגרלה ע"י שיחות טלפניות. והיות שע"פ החוק כל מידע פירסומי שנשלח אליך ללא הסכמה אפשר לתבוע על סך 1000 ש"ח האם מותר לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות סכום זה. ושאלות הם א' כיוון שע"פ דיני התורה לא מגיע לי 1000 ש"ח על כל שיחה אם כן הכסף הוא גזול, או דילמא דהמושג של תקנת שבעה טובי העיר חל גם על חוקי הכנסת. ב' מהם התנאים שמותר לפנות לבית משפט. תודה רבה!

תשובה:

שלום רב, לחלק מחוקי הכנסת יש תוקף הלכתי מכח דינא דמלכותא, תקנות הקהל או משפט המלך. יתכנו גם חוקים שבנסיבות מסויימות יהיה להם תוקף הלכתי משום שבאותן נסיבות יש בחוקים אלו משום תקנת הציבור, ואילו בנסיבות אחרות לא יהיה להם תוקף הלכתי משום שבאותן נסיבות אינן בגדר של תקנות הציבור. על כן אם ברצונך להגיש תביעה ממונית בהסתמך על החוק עליך לפנות לבית דין הדן על פי ההלכה בכדי שיכריע בעניין. רק אם הנתבע סירב להתדיין על פי דין תורה, תוכל לקבל אישור מבית הדין לפנות לבית המשפט. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

סמכות שיפוט בחוזה שכירות כ' חשון תש"פ

שאלה:

האם מותר לחתום על חוזה שכירות שמופיע בו "..כתובת הצדדים ומקום השיפוט...ג. מוסכם בזה בין הצדדים כי תחום סמכות השיפוט לכל דבר ועניין בגין הסכם זה ו/או הפרת הוראותיו, ו/או הנובע ממנו הינו כל בית משפט בארץ לפי בחירת המשכירים " (המשכירים אינם שומרי מצוות) יום טוב

תשובה:

שלום רב, נכון לקבוע בחוזה סמכות שיפוט בבי"ד לממונות הדן על פי ההלכה, אולם אם הצד השני מתנגד מותר לחתום על החוזה גם כך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

חובות ב' חשון תשפ"א

שאלה:

שלום וברכה אני חייב לנושים במסגרת הוצאה לפועל(170000) לערך,ויש גם אוטו מעוקל ברשותי. ניסיתי כמה פעמים להחזירו ונתקלתי באין מענה ודחיות. אני נמצא בהליך של פשיטת רגל האם מה שייפסקו לי שמה לשלם פוטר אותי מדיני שמיים

תשובה:

שלום רב, הליך פשיטת הרגל יפטור אותך רק אם תהיה מחילה של הנושים שאתה חייב להם. (המדובר על תשלום הקרן. לגבי תשלום הריבית יתכן ובכלל אינך חייב לשלם לפי ההלכה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תביעה ייצוגית י"ז כסלו תשפ"א

שאלה:

שלום רב, לאחרונה פורסם על תביעה ייצוגית כנגד המדינה וחברה לייצור תרופות בגין מתן חיסון לצהבת פגום לכאורה. להבנתי, התביעה אינה על נזק אלא על חוסר יידוע ההורים. האם ניתן להצטרף לתביעה ייצוגית כאשר הדיונים יהיו בבית המשפט ולא בבית דין? תודה רבה

תשובה:

שלום רב, יש לדון בשתי שאלות: א. עצם ההצטרפות לתביעה. ב. קבלת התשלום במקרה שבית המשפט יפסוק לזכותכם. לגבי עצם ההצטרפות לתביעה: על פי סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות ביהמ"ש הוא המגדיר את הקבוצה שבשמה תתנהל התובענה. אם אתה נמנה על הגדרת אותה קבוצה, אין צורך בהצטרפות אקטיבית להגשת התביעה, וע"כ אין בכך איסור. אם אתה אינך נכלל בקבוצה ואתה רוצה להצטרף באופן אקטיבי בהתאם לכללים שקובע הסעיף - אזי עליך לבדוק ראשית האם מדובר בתביעה שהיית יכול לזכות בה בדין תורה. לגבי קבלת התשלום: על פניו לכאורה מדובר בתביעה שלא ניתן לתבוע בדין תורה, אך זה אין ודאי, משום שיתכן שאף שאין עילה נזיקית כי התביעה אינה על נזק, קיימת עילה חוזית - לאור ההסכם עם קופת החולים בה אתם מבוטחים. לשם הכרעה בשאלה זו יש לראות את פרטי התביעה ועילותיה, ואת ההסכם עם קופת החולים. בכל מקרה, השאלה של קבלת התשלום מתעוררת רק אם הצטרפותך מגדילה את הסכום שהנתבע יצטרך לשלם. אם הסכום שיפסוק בית המשפט אינו מושפע מהצטרפותך לתביעה והשאלה רק בין כמה אנשים יחולק הסכום - מותר יהיה לקבל את התשלום שיפסק. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שותף המסרב לדין תורה י"ז כסלו תשפ"א

שאלה:

אני תובע את שותפי לחברה על העלמת הכנסות ושימוש אישי בכספי החברה ועוד הוא מסרב לדין תורה מה אני יכול לעשות והאם הוא מנודה או מודיעים עליו שמסרב?

תשובה:

שלום רב, תפנה לאחד מבתי הדין הרבניים ותבקש שיזמינו אותו לדין תורה. אם יסרב - יוציאו כתב סירוב ואז תוכל לתבוע אותו בבית מדרש. לגבי נידוי - המנהג כיום שלא לנדות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תביעה קטנה בבית המשפט י"ד טבת תשפ"א

שאלה:

האם מותר לי לתבוע בתביעה קטנה גם עוגמת נפש וצער? הצד השני לא מוכן לבוא לדין תורה! האם צריך שאפנה לבית הדין ,אשלם אגרה ושהם יפנו אליו בכתב ,ורק אחרי שיסרב אוכל לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות?

תשובה:

שלום רב, לגבי השאלה הראשונה - באופן עקרוני מותר לך לתבוע רק מה שמגיע לך על פי ההלכה. אכן לעיתים הנסיבות הן כאלו שסביר שבית הדין היה קונס את הנתבע ומחייב אותו מעבר למה שחייב על פי ההלכה. לכן כדאי להתייעץ עם ת"ח לגבי התביעה. לגבי תשלום ארה לביה"ד וכדו' - אין זה הכרחי אך עליך לוודא שהנתבע אינו מוכן להתדיין בדין תורה לא בביה"ד שאתה מציע ולא בכל בי"ד אחר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ריבית כ"ז חשון תשפ"ב

שאלה:

שלום רב, האם כאשר אני תובע בהיתר בבית משפט- אני רשאי לתבוע ריבית על פי חוק.? כמו כן כאשר אני תובע עירייה- האם ניתו לתבוע ריבית בהסתמך על היתר העסקא של מדינת ישראל? שאלה נוספת- האם כעו"ד אני רשאי לתבוע ריבית בשביל הלקוח שלי על פי החוק שאני הרי מייצגו בהיתר ועניין הריבית- על הלקוח- ?

תשובה:

שלום רב, באופן עקרוני, על פי ההלכה, אסורה גביית ריבית על חוב. עם זאת, לעיתים ביה"ד יחייבו תשלום נוסף על הקרן, כקנס לחייב - אם יגיע למסקנה שעפ"י התנהגותו ראוי לקונסו. לגבי תביעה כנגד עיריה, העיריה היא גוף עצמאי ולכן היתר העסקה של המדינה אינו תקף לגבי העיריה. אכן יש עיריות שחתמו על היתר עסקא ומהם מותר לתבוע ריבית. כמו"כ יש מקום להקל בזה במצבים מסויימים גם בלא היתר עסקא בהסתמך על כך שהעיריה היא ישות משפטית שאיננה אדם, ויש לדון בזה בכל מקרה לגופו. ניתן להתיר כעו"ד תביעת ריבית בשביל לקוח אם הנתבע סירב לדין תורה ובתנאי מדובר בנסיבות בהן ראוי לקנוס את החייב. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלות בנושא דין תורה ובתי משפט