שאלות ותשובות

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
יש לי ביטוח בריאות בשתי מקומות ואני משלם כל חודש לביטוחים הללו.

תשובה:

שלום רב,

השאלה היא האם מדובר בפוליסות המבטיחות פיצוי כספי בכל מקרה של טיפול רפואי המכוסה בפוליסות, או שמדובר בפוליסות המבטיחות החזר הוצאות.
אם מדובר בהחזר הוצאות הרי שאינך רשאי לקבל זאת פעמיים. אם מדובר בפיצוי כספי – אין מניעה גם שתרוויח.

כל טוב

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום לכם
פקידת הבנק העלימה לאדם קשיש 30 אלף ש"ח ובכל פעם ששאל על הכסף נענה על ידי הפקידה כי לא היה סכום כזה .. רק לאחר שהקשיש הזעיק את צד ג' – שהגיעה לבנק ודרשה לדעת לאן נעלם הסכום – הואילה בטובה הפקידה להחזיר את הכסף בלית ברירה.. מקרה נוסף שקרה זה שהזמינה כרטיס אשראי שלא הוזמן {רק על מנת לקבל את הבונוס עבורו } כשהתעמתה עם הלקוחה שיקרה במצח נחושה . לאחרונה נודע לי {מעמית לעבודה שיצא לפנסיה } כי הפקידה הנ"ל מסרבת לצאת לפנסיה בתואנת שווא לפי העמית .. שנהייתה חולה מהבנק .. ועדיין יש לה גישה לכספים .. מה גם שבעלה תקופות ארוכות אינו עובד. הנושא מדיר שינה מעיניי ושאלתי היא האים עליי לידע את מנהלי הבנק אודות כך ? מתכוונת לעשות זאת בעילום שם בגלל הפחד מנקמנותה .. תודה אשמח לתשובתכם ~

תשובה:

איני מכיר את פרטי המקרה לכן אענה רק באופן עקרוני: אם הזהירו את הפקידה וזה לא הועיל – יש ליידע את מנהלי הבנק בכדי למנוע הפסד מלקוחות נוספים.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה פניתי לכספומט למשוך סכום כסף והכספומט הוציא לי 1000₪ פחות ממה שביקשתי. חויבתי בסכום המקורי בחשבון הבנק. פניתי לבנק והם אומרים שבדקו אצלם ולא היתה כל תקלה או בעיה ולכן לא מוכנים לזכות אותי על הסכום החסר. רציתי לשאול אם מותר לי לפנות לערכאות ולתבוע את הבנק כי הבנתי שבמקרים כאלה בית המשפט מטיל חובת הוכחה על הבנק ולא על הלקוח.. האם יש פה דין של המוציא מחברו ולכן כל עוד אין לי הוכחה לא אוכל להוציא מהבנק את הסכום החסר? תודה רבה

תשובה:

אם אתה בטוח שחייבו אותך ביותר ממה שקיבלת מותר לך לתבוע את הבנק. יש לתבוע לכתחילה בבית דין רבני ואם יסרבו  – תוכל לתבוע בבית משפט. כאשר הבנק מסרב לדון בדין תורה הרי בכך מקבל על עצמו את כללי בית המשפט וממילא מותר יהיה לך לקבל את הסכום שיפסוק לך בית המשפט (בתנאי שאינו כולל ריבית אסורה)

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
מצאתי דיסק און קי שבתוכו סרטונים שיוצרו בתקופת הקורונה ונמכרו לאנשים שישבו בבית להעביר שיעמום
בהתחלה כתוב שאין לצפות ללא תשלום
האם אדם שבכל מקרה לא יקנה זאת – במיוחד עכשיו שאין בדברים אלו שום צורך אמיתי
יכול לצפות
ואם כבר צפה האם צריך לשלם?

תשובה:

יש כאן כמה נקודות שיש להתייחס אליהן:

א. למי שייך הדיסק און קי. אם יש סימנים ואין יאוש יש להשיבו לבעליו ואין להשתמש בו.

ב. בהנחה שהיה יאוש – אתה רשאי לקחת את הדיסק און קי ולהשתמש בו.

ג. לגבי הסרטונים המצויים עליו: אם לא ידוע שהורדו באיסור ניתן לסמוך על חזקה שהורדו בהיתר וכן על כך שאתה בכל מקרה לא היית קונה – ולכן מותר לך לצפות.

ד. גם אם הורדו באיסור, אם לא ניתן לרכוש אותם בתשלום היום – מותר לך לצפות.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה.
שילמתי לבחור סכום כסף כדי שיעביר לי את הרכב טסט. הוא מכונאי, ויש לו קשרים ו'קומבינות'. בפעם הראשונה לא הצליח והייתי צריך לתקן משהו. בפעם השניה הצליח. שילמתי לו 500 כשהצליח. בפעם הראשונה אני חושב שהוא ביקש 300 ש"ח ושילמתי למרות שלא אהבתי את הבקשה (הרכב לא עבר בפעם הראשונה).
כעבור 5 חודשים הרכב התקלקל ורציתי להורידו מהכביש. באתר של משרד התחבורה גיליתי להפתעתי שהרכב ללא טסט. מסתבר שנהגתי 5 חודשים ללא טסט. כלומר את השרות עליו שילמתי (העברת טסט) לא קיבלתי. מצד שני- לא נגרם לי נזק בשל כך (לא נתפסתי וכדומה ולא קיבלתי קנס). הבחור טוען שיש לו מישהו במכון הטסטים שלוקח סכום ומעביר את הרכב. הבחור במכון כנראה לקח כסף וטען שהרכב עבר. אני נוטה להאמין לזה. אבל הוא מתנער וטוען שבסך הכל תיווך ביני ובין האדם שבמכון. אני לא מסכים לטענה זו כיוון שאינני מכיר את האדם ההוא, ולא אכפת לי כיצד הרכב יעבור. העיקר שיעבור.
האם הוא צריך לפצות אותי ולהחזיר לי את הסכום שלקח ממני בשל העובדה שמתברר ש5 חודשים נהגתי ללא טסט ולא 'קיבלתי' את מה שעליו שילמתי?
מקווה שהסברתי היטב
תודה

תשובה:

איני יודע מה בדיוק היה ההסכם ביניכם ובודאי שלא ניתן לענות בלא לשמוע את שני הצדדים. אך אציין 2 נקודות עקרוניות:

א. בטסט שעובר הרכב נבדקות מערכות בטיחותיות חשובות שיש ברכב. עשיית "קןמבינה" לשם העברת הרכב טסט כאשר המערכות הללו פגומות אסורה באיסור חמור ומסכנת הן את יושבי הרכב והן את הנוסעים האחרים בכביש.

ב. בד"כ כשאדם משלם למכונאי לשם העברת טסט כוונתו שבתמורה לסכום שקיבל יעשה המכונאי כל מה שנדרש לשם העברת הטסט, ואם בסופו של דבר הרכב לא עבר טסט המכונאי לא יהיה זכאי לתשלום ויצטרך להחזיר את הכסף. אולם לפי המתואר כאן בשאלה המכונאי קיבל תשלום בפעם הראשונה על הנסיון להעביר את הטסט – אף שהנסיון לא צלח, וא"כ יתכן שכאן התשלום אינו על התוצאה אלא על הנסיון וא"כ גם בפעם השניה, אף שהנסיון לא צלח יהיה זכאי לתשלום כמו בפעם הראשונה. אך כאמור לעיל יש צורך לברר בדיוק מה היה ההסכם ביניכם.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
לפני כ-25 שנה התקנו מזגן מיני מרכזי בבית והמנוע של המזגן הותקן על הגג. לפני מספר חודשים שכנים רכשו את הגג וביקשו את רשותי להעביר את המנוע למיקום אחר (הורידו את המנוע בעזרת מנוף לקיר החיצוני של הבניין). ימים ספורים לאחר מכן המזגן הפסיק לעבוד (מייצר קצר חשמלי בבית). הטכנאי שביצע את ההתקנה סירב לקחת אחריות והבאנו טכנאי נייטרלי שבדק את המזגן, זיהה את מקור הבעיה ואמר שאין אפשרות לתקן ויש לרכוש מזגן חדש (עלות של כ-20,000 ש"ח). הטכנאי עמד על כך שאין לו אפשרות להעריך האם המזגן התקלקל כתוצאה מכך שהזיזו את המנוע. לדבריו "יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, בכל מקרה זה בעייתי להזיז מזגן ישן". לסיכום, המזגן עבד ללא בעיות לאורך השנים עד לשינוי במיקום, עם זאת מדובר במזגן ישן וכיום אין דרך לתקן ויש להזמין מזגן חדש. שאלתי היא של מי האחריות הכספית? שלי או של השכנים שהזיזו את מיקום המנוע?

תשובה:

שלום רב,

ראשית חשוב לדעת שכשמדובר בשאלה שבמחלוקת בין שני צדדים אין אפשרות לענות בלא ששומעים את שני הצדדים. לכן איני פוסק הלכה למעשה אלא מעלה שתי נקודות עקרוניות:

א. יש לבדוק למי שייך הגג והאם התקנת המזגן על הגג בעבר נעשתה ברשות בעל הגג.

ב. האם העברת המזגן התבצעה ע"י איש מקצוע שהיה מקובל גם עליכם, והאם הוא יידע אתכם בכך שזה בעייתי להזיז מזגן ישן?

ג. כלל מפורסם בדיני ממונות קובע שהמוציא מחבירו עליו הראיה. כלומר מי שרוצה להוציא ממון מחבירו עליו להביא ראיה שאכן חבירו חייב.

בברכה

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב
לפני שלושה שבועות עשיתי תאונה עם חבר אני הייתי על אופנוע והוא גם על אופנוע אחר עכשיו הוא רוצה לתבוע את החברת ביטוח שלי כי הוא שמע מעורך דין שהוא יכול להוציא כסף שאל אותי אם אני מעוניין שנעשה עליהם כסף ביחד אמרתי שאני לא מעוניין וכל הפרנסה זה מהשם יתברך יש לי שיחה איתו מוקלטת שהוא רוצה להוציא מהם כסף השאלה אם להגיד לחברת ביטוח שיש לי שיחה מוקלטת איתו שהוא אומר את זה . לפני שאני מדווח על תאונה .

תשובה:

ברור שאסור לשקר לחברת הביטוח ואסור לשתף פעולה עם שקר כזה. זה שהוא אמר שהוא מעונין לעשות זאת אינו אומר שבסופו של דבר אכן כך יעשה ולכן אין צורך ליידע בזה את חברת הביטוח.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
האם אני בתור שוכר יכול לדרוש כזה דבר- יש לנו מרצפות שבורות בבית, כבר הסכימו להחליף את המרצפות השבורות.
הבעיה היא שאין להשיג מרצפות באותו הגוון.
זה ממש מפריע בעין השוני בין המרצפות.
האם אני יכול לדרוש שיחליפו לאותו גוון או שיחליפו את כל הריצוף?
תודה מראש!

תשובה:

מבין שהדרישה להחליף את המרצפות נובעת מהסכמה של בעל הבית, וא"כ לא ניתן להשיב בלא לברר לאיזו עלות הוא הסכים.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב.
אני עורך דין שכיר.
רציתי לשאול בעניין הכנת כתבי תביעה לבתי משפט. ידוע לי כי ככלל אסור להתדיין בבית המשפט. השאלה היא היכן הגבול שלי בתור עורך דין צריך להיות. להגיש כתב תביעה ברור לי שאסור. האם להכין כתב תביעה ללא הגשתו אני רשאי לעשות עבור המעסיק שלי? ואם התשובה שלילית- האם הערת הערות לכתב תביעה מוכן (ללא שינויו באופן עצמאי) מותרת? היכן בדיוק הגבול שלי עובר?
תודה.

תשובה:

שלום רב,

הכנת כתב תביעה בלא הגשתו מותרת הן משום שזהו רק סיוע עקיף, והן משום שקיים ספק שמא בסופו של דבר מותר יהיה להגיש אוחה – כגון כשהצד השני מסרב לבין תורה.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב
כידוע לפי הוראות המדינה, הבנקים לא יכולים לתת משכנתא כאשר ההחזר החודשי הצפוי גבוה מ40% מההכנסה של לוקחי המשכנתא.
האם מותר לקבל תלושי שכר מקרוב משפחה עם עסק (ללא עבודה בפועל) כדי להציג לבנק בשביל לקבל משכנתא? כמובן שזה נועד רק בשביל לעבור את המשוכה הבירוקרטית הזו ויש לנו מקורות לשלם את התשלומים החודשיים.
תודה

תשובה:

איני רואה היתר לעשות זאת. יש בזה משום גניבת דעת.

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
שלום רב,
האם כאשר אני תובע בהיתר בבית משפט- אני רשאי לתבוע ריבית על פי חוק.?
כמו כן כאשר אני תובע עירייה- האם ניתו לתבוע ריבית בהסתמך על היתר העסקא של מדינת ישראל?
שאלה נוספת- האם כעו"ד אני רשאי לתבוע ריבית בשביל הלקוח שלי על פי החוק שאני הרי מייצגו בהיתר ועניין הריבית- על הלקוח- ?

תשובה:
שלום רב,

באופן עקרוני, על פי ההלכה, אסורה גביית ריבית על חוב.
עם זאת, לעיתים ביה"ד יחייבו תשלום נוסף על הקרן, כקנס לחייב – אם יגיע למסקנה שעפ"י התנהגותו ראוי לקונסו.
לגבי תביעה כנגד עיריה, העיריה היא גוף עצמאי ולכן היתר העסקה של המדינה אינו תקף לגבי העיריה. אכן יש עיריות שחתמו על היתר עסקא ומהם מותר לתבוע ריבית. כמו"כ יש מקום להקל בזה במצבים מסויימים גם בלא היתר עסקא בהסתמך על כך שהעיריה היא ישות משפטית שאיננה אדם, ויש לדון בזה בכל מקרה לגופו.
ניתן להתיר כעו"ד תביעת ריבית בשביל לקוח אם הנתבע סירב לדין תורה ובתנאי מדובר בנסיבות בהן ראוי לקנוס את החייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
אני מחזיק היום חסכונות בקופת גמל (רגילה, ללא הכשר מיוחד) וגם לוקח הלוואה כנגד הכספים שלי המופקדים בה. למנהל הקופה יש היתר עסקא על מכלול פעולותיו; אבל מאחר ומקור ההלוואה איננה ממנו אלא זה חלק מכספי המפקידים בקופה, והם אינם חתומים ישירות על היתר עסקא (ובדרך כלל אינם יודעים כלל מה זה …), אני חושש, שיש כאן בעיה של ריבית. וזאת לא רק ללוקח הלוואה אלא גם לכל המפקידים בקופה, שמכספם ניתנות ההלוואות האלה.
מה דעת רבני המכון בנדון?

תשובה:

אכן יש בהחלט מקום לחשש שאתה מעלה. כדי ללמד זכות ניתן לומר שכל העמיתים מסכימים שכספם יתנהל בהתאם לכללי הקופה, והיות שהיא חתומה על היתר עסקא הרי ממילא יש הסכמה לזה – אבל זו סברא דחוקה.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום, אני מעונין להלוות להורים שלי סכום כסף גדול למספר חודשים- שנה. אני חושש מבעיות ריבית משום שהורי נותנים לי הרבה מתנות/כסף מידי פעם. האם יכולה להיות בזה בעיתיות? תודה

תשובה:

במתנות ודברים אחרים שההורים רגילים לתת מידי פעם גם בלא שמקבלים הלוואה אין חשש ריבית.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום לכבוד הרב. ב"ה רכשנו דירה שטרם התחילו לבנותה, והורינו עומדים לתת לנו סכום גדול מהוצאותיה, בצורה שחותמים על שטר של הלואה לכל דבר ועניין, אך בפועל אין הם מתכננים לגבות את זה אלא אם כן ח"ו במקרה של פירוק הבית וכדו'.
בשטר הלואה נכתב שההלואה תהיה בצמוד למדד. רבם פוסק שאין בזה ריבית אך רבותי הורו לי בזה להחמיר לחשוש לשיטות שיש בזה רבית.
שאלתי כיצד לפתור את זה, ראשית האם יש פיתרון טוב לכתחילה ליצור את זה בצורה אמיתית שלא בונה על היתר עסקא שבעצם לא יתממש בפועל.(שלא יובן לא נכון, אין כאן פקפוק בהיתר אלא שכאן שזה נעשה בין אנשים, משפחה, אולי יש דבר שיהיה יותר לכתחילאי).
ואם הדבר הנכון יהיה לחתום על שטר היתר עסקא, לא הבנתי את המשמעות שלו, לכאורה הכוונה שהם יהיו שותפים במובן מסוים בדירה, האם זה אומר שאני לא יוכל למכור את הדירה ללא הסכמתם? אם זה אכן יוגדר שותפים? אם כן לכאורה, הם יוכלו לתבוע חלק בדמי השכירות כשאשכיר את הדירה ובשטר היתר עסקא לא ראיתי התיחסות לזה.
אין לי חשש מעשי שהם יבקשו את הכסף אך אני לא מבין איך השטר יבטא את ההסכם בינינו.
סליחה אם הטרחתי בזה בשאלות ואולי לא שאלתי כעניין,אך אני כבר נבוך בזה איך לעשות את ההלואה הזו על פי רצון ה'. תודה רבה.

תשובה:

הטוב ביותר לחתום על היתר עסקא. בהיתר העסקא הופכים ההורים לשותפים בכלל העסקים הטובים שיש לכם ולאו דווקא הדירה (למשל אם יש לכם תכניות חסכון או ניירות ערך וכו' הם שותפים גם בזה.). היתר העסקא הוא חלק מתנאי ההלוואה ולכן כל עוד שעל פי תנאי ההלוואה לא ניתן לתבוע את הקרן וההצמדה לא ניתן לגבות זאת גם עפ"י היתר העסקא. על פי היתר העסקא, מוסכם ביניכם שתשלום הריבית או ההצמדה הם תחליף לחלקם של ההורים ברווחים, כלומר תחליף לגביית חלקם בדמי השכירות ולכן אין חשש שיגבו את דמי השכירות כל עוד אתם תשלמו את חובכם בהתאם להסכם ההלוואה.

שאלה:
שלום הרב,
בעלי נתן לחברו סכום כסף גבוה מאד לפני 3 שנים והחבר טוען שמצבו הכלכלי לא טוב ואינו מחזיר את ההלוואה. סביר להניח שמצבו הכלכלי לא ישתפר כי ילדיו לקראת חתונה והוצאותיו רבות .בעלי טוען שחברו איש חסד ואינו מוכן לבקש ממנו .מה ניתן לעשות? זה גורם ללא מעט ויכוחים ביננו וחשוב לי לדעת מה ההלכה? תודה מראש

תשובה:
שלום רב,

אם אכן מדובר במי שאין לו אפשרות להחזיר – אזי צודק בעלך בכך שאינו דורש ממנו להחזיר. תביעת חוב מאדם שאין לו אפשרות לפרוע אסורה מהתורה.
אולם, יתכן שאם הלווה יעשה מאמץ וירד ברמת חייו יוכל להחזיר, ואז מותר לתבוע ממנו. אכן, גם במקרה זה אף שמותר לתבוע ממנו – מותר גם למחול אלא שהשאלה היא מה מידת הקושי של הלווה לצמצם בהוצאותיו ומאידך – מה המצב הכלכלי שלכם.
נמצא א"כ שהתשובה לשאלה תלויה בפרטים רבים שאיני מכיר.
לכן אני מציע שתפנו יחד לרב שישמע את הפרטים משניכם, ולאור זאת ידריך אתכם האם לפנות ללווה ולבקש פירעון או שלא לפנות, או אולי להגיע איתו להסדר מסויים של תשלומים, או לחילופין אולי יחליט שהוא יפנה בעצמו ע"מ לחסוך אי נעימות מבעלך.

בשורות טובות

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
נתתי הלוואה לאחותי הנשואה 1450 ש"ח
אחרי תקופה פגשתי אותה והיא נתנה לי ביד סכום כסף ואמרה שהיא מחזירה לי חלק מההלוואה.
כעת היא רוצה לפרוע את שארית החוב.
אני לא זוכרת בוודאות כמה היא הביאה לי במזומן, וגם היא לא
(לי זכיור 400, לה זכור 1000+)
מה עושים? מה ההלכה?

תשובה:
שלום רב,

אם שתיכן אינן זוכרות נכון להתפשר על סכום שתסכימו עליו אותו תפרע אחותך.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה!
אני מתווך במקצועי, ורציתי לדעת האם מותר להשתמש במידע שמופיע ברשתות חברתיות ונגיש לכל.
אמקד את שאלתי: מתווכים (וגם אנשים פרטיים) מפרסמים נכסים למכירה ומקבלים תגובות מאנשים שמתעניינים בקניית נכס – תגובות האנשים חשופות לכל אחד. האם מותר לי לפנות לאותם מתעניינים ולהציע נכסים אחרים?
תודה

תשובה:
שלום רב,

אם אכן המידע חשוף לכל אחד באופן חפשי לחלוטין כאשר גם המפרסמים וגם המתעניינים יודעים שהכל חשוף – אין מניעה להשתמש במידע.
אולם לגבי פניה לאנשים – הדבר תלוי בשאלה באיזה שלב הם עומדים מול מציעי הנכס. אם עיקרי התנאים ביניהם כבר מוסכמים – אסור לך לפנות אליהם עם הצעה אחרת.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
מתווך הציע לי חלק במגרש אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל.
לאחר מכן אמר לי בעל המגרש אמר לי שיש לו מגרש אחר אותו הוא מוכן למכור.
האם זכאי המתווך לדמי תיווך מהעסקה השניה?

תשובה:
שלום רב,
שאלה דומה נידונה בשו"ת אבני נזר (חלק חושן משפט סימן לו) וזו לשונו:
שאלה. שדכן אחד שידך לגביר אחד שידוך עבור בנו עם בת גביר אחד ועשה כל התפעלות ושתדלנות כראוי לשדכן הגון וקירב דעתם ואחר כך שידך אבי הבת את בתו עם אחר. אך להגביר הזה היתה בת צעירה ממנה ובאו אח"כ שדכנים אחרים עד שגמרו שהשתדך אבי הבן עם עלם זה בעצמו לבת הגביר הזה הצעירה. ועתה תובע השדכן הראשון שדכנות בטענותיו כי פעולתו היתה ניכרת שעיקר הדבר לקרב שיהי' המחותנים ראויים להתחתן מצד מעלתם ומצד עושרם ויחוסם וטיב העלם:
ומעלתו הביא ראי' מס' משפט שלום [לא נודע לי מי הוא] שהביא בנדון מי שסרסר לאחד בית לקנות ובינתיים נמכר לעכו"ם וחזר הלוקח הנ"ל וקנהו מעכו"ם בתוספת דמים והסרסור הראשון תובע שכר סרסרות והביא שו"ת שב יעקב (סי' י"ג) והעלה דאם דברי הסרסור גרמו להטות לב הקונה הנ"ל לשלם מקח זה צריך לתת לו חלק ששית כדין מתחיל מצד אחד. ובזו השדכנים מכבר השיגו כל השדכנות כי בעת התנאים לא הי' נודע להשדכן הראשון מזה אם עשו התקשרות:
תשובה. הנה בשדכנים יש מתחיל וממוצע וגומר והממוצע הוא המקרב דעות המחותנים בדבר הנדוניא וכדומה. והנה זה השדכן הראשון אין לו טענה רק שיהי' כמו ממוצע. כי לא התחיל בשידוך עם העלמה השני' כלל אך שמ"מ קירב דעות המחותנים. וע"כ לפי מה שהביא בפ"ת (אה"ע סוף סי' נ') [בשם ספר חוקי דרך] דלאמצעי אין נותנים כלום רק למתחיל ולגומר אין טענה לזה. אך בתשו' שב יעקב (סי' י"ג) מביא בזה מנהגים כי יש מקומות נוהגים כנ"ל אך יש מקומות נותנים למתחיל שליש ולאמצעי שליש ולגומר שליש…
נמצא לפי מנהג בעל חוקי דרך אין לו כלום. ולפי מנהג האחר יש לו טענה בחלק ג' מן צד החתן לבד היינו חלק ששית מכל השדכנות. ואם יש ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב מכל השדכנות. ואף זה רק טענה. כי לנדון משפט שלום שהביא מעלתו אינו דמיון כלל. דהתם נעשה סרסור באותה שדה רק שנשתנה המוכר משא"כ בנ"ד שעלמה אחרת היא. על כן בחלק זה יבצעו תמימים. ואם לא יתרצו בביצוע אין בי כוח להוציא ממון כי הדבר ספק. גם מ"ש שאם ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב אינו ברור כי אפשר לדמות לספק ובני יבם יבמות (ל"ז ע"ב) לכך הנכון בדרך ביצוע:

הרי שבנידון שהביא האבני נזר קיים ספק.
ונראה שבנידון דידן יש לומר שלכו"ע אין למתווך הראשון כלום וזאת משני טעמים:
א.בנידון של האבני נזר טען השדכן הראשון שהוא קירב דעת הצדדים, דהיינו שהיות שדברי בשבח החתן בפני הגביר, אף אם הדבר לא הועיל לבתו האחת של הגביר – הואיל הדבר לנישואין עם בתו השניה. כל זה לא שייך בנידון דידן בו לא מדובר על שידוכין אלא על עסקת מכירה ונמצא א"כ שמעשהו של המתווך לא הואיל כלום פרט לעצם ההיכרות בין המוכר לקונה – ועל כך אינו זכאי לדמי תיווך.
ב. על פי החוק זכאי המתווך לדמי תיווך רק על המגרש עליו סיכמו בכתב בהסכם התיווך, ואילו על המגרש השני שאינו חלק מהסכם התיווך אינו זכאי לדמי תיווך. על כן גם אם נאמר שהנידון דידן דומה למקרה של האבני נזר, היות שיש בדבר ספק מבחינת ההלכה יש ללכת אחר המנהג כפי שבא לידי ביטוי בחוק.

על כן, למעשה אין המתווך זכאי לדמי תיווך על העסקה השניה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
פתחתי לפני כמה חודשים חשבון בנק בדיסקונט ושמתי כסף בפיקדון רציתי לשאול אם יש בזה איסור כי לא ידוע לי שחתמתי על היתר עיסקא.
והאם היתר עיסקא כללי זה גם ללא חתימה שלי ופשוט זה התחייבות של הבנק ולכן אין בכך איסור או שמא זה לא עובד ככה ויש פה איסור?

תשובה:

אין בזה איסור ריבית משום שהבנק חתום על היתר עסקא כללי. זה מועיל גם ללא חתימה שלך.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
לפני יותר מ20 שנה עשיתי ביטוח באליהו חברה לביטוח 'אליהו להשכלה גבוה'. רציתי לדעת אם אפשר לסמוך שהיה להם היתר עיסקא (הפקיד שדיברתי איתו לא ידע}.

תשובה:

לצערנו אין לנו מידע בענין

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה לקחתי הלואה מהבנק של 50,000 לצורך השקעה בנדל"ן רציתי שתשלחו לי מסמך בו אני יחתום וינצל מריבית תודה רבה ושנה טובה.

תשובה:

הבנק חתום על היתר עסקא ולכן ההלוואה שלקחת כפופה להיתר עסקא המציל מאיסור ריבית.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
האם לעירית ירושלים יש היתר עיסקא בכדי לשלם אגרת פתיחת תיק וכדומה בתשלומי קרדיט
בתודה מראש

תשובה:

עירית ירושלים חתומה על היתר עסקא

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
באפליקציית פייבוקס מציעים מזה זמן ריבית על הצבירה באפליקציה. האם הדבר מותר?

תשובה:

פייבוקוס חתומים על היתר עסקא וא"כ זה דומה לקבלת ריבית בחשבון הבנק.

שאלה:
שאלה שנשאלתי בהל' אבדה:
אדם שגר בדירה כבר כתשע שנים, החליט להסיר אלמנט של קיר גבס שהיה בסלון שנבנה שנים לפניו. ובפירוק מצא שטרות כסף שמונחים בשקית ומוקפים בגומי שהתיישן והתפורר.
אדם זה קנה את הדירה מאדם אחר שמעולם לא גר בה אלא השכיר לאנשים שונים, ולפניו היו עוד מוכרים וקונים שגרו בדירה, כשבכל הזמן הזה – קיר גבס זה היה קיים (כנראה נעשה ע"י הראשון שקנה את הדירה מהקבלן לפני 26 שנים או הבא אחריו).
שאלתו: האם כיוון שיש סימן (שטרות צרורים בשקית עם גומיה וגם מונחים במקום), הוא חייב לפנות לדיירים שלפניו ולבדוק ע"י סימנים האם זה שלהם, או שמא אינו צריך:

תשובה:
פסק השו"ע (חו"מ סי' רס ס"א): "המוצא בגל או בכותל ישן… וכותל חדש, דהיינו שידוע שאבותיו של זה שהוא דר שם בנאוהו, ולא יצא מרשותם, מציאה הנמצאת בו מחציו לחוץ הוא של מוצאו, אפילו יש בו סימן, והוא שהעלה חלודה, שודאי נתייאשו בעליו ממנו כיון שארך לו שם הימים…".
מבואר שגם כשיש סימן, אם ניכר שנמצא זמן רב, נחשב שהבעלים התייאשו. ויש להוסיף, שאע"פ שאין אדם מתייאש אם שוכח בדבר בתוך ביתו, אבל אם מוכר את ביתו, התייאש ממה ששכח. במקרה זה ומי שגר אחריו לא זכה, ע"פ המבואר בסוגיית מצא בכותל ישן (ב"מ כה ע"ב כו ע"א) דשתיך טפי, ולכן המוצא זכה בו. לפ"ז בנידונינו, שקנה את הבית ומצא שם מציאה שהסימנים מוכיחים שהיתה שם זמן רב, הרי היא שלו.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

שאלה:
הילדים שלי זורקים באופן קבוע חפצים למרפסת של השכן מתחתינו. למרות שיצרנו איתם קשר מספר פעמים, הם נמנעים מלהחזיר לנו את החפצים, בשל טענה שהדבר מהווה להם מטרד והם לא עובדים אצלנו.

האם יש לו חובה הלכתית להחזיר לנו את החפצים? באיזו תדירות (אני מבין שהוא לא חייב לעשות זאת מסביב לשעון, אך האם יש התייחסות בהלכה – פעם בשבוע? פעם בחודש?)?

אם הוא מסרב להחזיר לי את החפץ, יש דרך שמותר לי לכפות אותו לעשות זאת על פי הלכה?

תשובה:
שלום רב,

נידון זה אינו עוסק בנזקים שארעו מחמת החפצים, אלא רק בתביעה להחזרת החפצים שנפלו, כלומר הנידון קשור כללית להלכות השבת אבידה, למרות שאין זו אבידה, שהרי בעליה יודעים בכל רגע היכן היא, אבל נראה שמשם צד לדון בנידון זה.
השאלה הופנתה רק ע"י צד אחד, אבל כמובן יש גם צד שני שצריך לדעת את טענותיו כדי להוציא לאור משפט.
ונראה לדון: אם טענת בעל המרפסת, שניתן למנוע את זריקת החפצים, ע"י חינוך הילדים או ע"י עשיית רשת וכד', הרי מבחינתו כשבעלי החפצים נמנעו מכך, הם קצת נחשבים שאיבדו את החפצים מדעת, ובזה נפסק בשו"ע (חו"מ סי' רסא ס"ד): "המאבד ממונו לדעת אין נזקקין לו… י"א דאבידה מדעת הוי הפקר וכל הקודם זכה. (טור)". ואע"פ שמיד אח"כ רוצים בחזרה, מ"מ האדישות בתחילה שמחמתה נזרקו החפצים, יכולה להוות סיבה שלא להזדקק לחפצים.
ואם הם מודעים למצב שבו לא ניתן למנוע את זריקת החפצים, אלא שיש להם טירחה בכך, בנוסף לזה שאין הם מעוניינים שחפצי שכנים יהיו במרפסתם, נראה שטורח לקיחת החפצים מוטל על בעליהם, כלומר שיבואו בעצמם ויקחו את חפציהם. אשר על כן לא מובן מש"כ השואל שהם נמנעים מלהחזיר. האם מדובר שבאו אליהם והם נמנעו?
אמנם כמובן אפשר להבין את בעלי המרפסת שלא מעוניינים בביקור תדיר בביתם, אבל צריך להגיע להסדר אתם שאחת לשבוע או שבועיים או חודש, יאפשרו לבעל החפצים לבוא ולקחת בעצמו, מבלי שיזדקק לשרותם. כמו כן ראוי לפצות אותם על כך שנגרם להם עגמת נפש כחפצים נופלים לביתם.
אבל כמובן, לא ניתן "להחרים" חפצים שנפלו, ויש בזה משום איסור גזל ועושק, ככתוב בטור (חו"מ הל' גזילה סי' שנט): "וכשם שאסור לגזול כך אסור לעשוק. ואיזהו גזל ואיזהו עושק… ועושק זה שבא ממון חבירו לידו ברצון חבירו כגון בהלואה או בפקדון או שכירות וכשבא לתבעו אינו מחזירו ומחזיק בו בחזקה". אמנם כאן לא הגיע "ברצון" חבירו. אבל אין זה משנה את הדין. אסור לאדם להחזיק ממון של השני שתובעו.
לסיכום: צריכים שני הצדדים להגיע לעמק השווה, או בינם ובין עצמם או בהתייעצות עם רב.
והעיקר: "והאמת והשלום אהבו".
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

שאלה:
בסד שלום לכם.
אישה מצאה שעון, כנראה לא זול. השאיר שני פתקים באיזור – הם נתלשו ע"י אלמונים. ("כפיה דתית!".. כנראה. )שאלה מה לעשות, אמרי לה לתלות פתק במכולת ובבית הכנסת.
לכאורה אדם עשוי למשש בשעונו ויש כאן יאוש מדעת, על אף שכנראה יש סימנים, שכן דרך העולם במקרה כזה. אם לאו, שמעתי שיכולה לשום את השעון בדמים,ולכתוב את סימניו, ולהשתמש בו, ואם יבוא הבעלים, תתן לו את השעון כמות שהוא או את דמיו. נכון? כמה זמן צריכה להמתין? שלושים יום מיום המציאה?
תודה רבה
בברכת התורה.

תשובה:
שלום רב,

לא ברור כלל שהיה כאן יאוש מדעת כי יש סימנים. תלוי היכן נמצא וכמה זמן יש להניח שחלף מאז שאבד.
האפשרות להשתמש (לאחר שהכריזה) בתנאים שציינת (דהיינו שירשום בדיוק מה היה החפץ וסימניו ומה היה שוויו) היא רק כאשר יש להניח שהמאבד לא יגיע עוד. נלע"ד שאין די בשלושים יום מיום המציאה. יש צורך לפחות במספר חודשים. תלוי בנסיבות בכל דבר ודבר. (מה שווי הדבר. היכן אבד. כיצד הכריזו. וכו').

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
ישנו מבצע דרך דף בפייסבוק שנקרא השקעות לעצלנים, ושם מופיעה הרשימה הבאה של קופות שדרכן אפשר לפתוח מסחר עצמאי:

פסגות, אקסלנט, מיטב ועוד. הההטבות הטובות ביותר הן בפסגות.

1. ורציתי לשאול האם יש להם כשרות שאתם נותנים לה?
2. במסחר עצמאי (פסיבי) שלי, כנראה על S&P500 האם זה בכל החברות לא יהיה בעייתי או שיש חשש שכן?
3. לצורך העניין מדד תל אביב 125 עולה יפה בשנים האחרונות, האם מבחינת כשרות/הלכה יש איכשו דרך לקנות אותו או כל משו ישראלי?
4. האם קרנות איריות הן כולן כשרות או שיכול להיות בעיותיות איתן?

נקודה שחשוב לי להבהיר, אני משקיע נטו לחיסכון כיוון שאין לי גב כלכלי ותחום הכסף הוא נושא מאתגר בשבילי, ועד כה השקעתי דרך קופת גמל מיטב, ועכשיו הבנתי שלהשקיע עצמאית דרך חברה כמו פסגות מיטב וכו זה משתלם יותר כי משלמים דמי ניהול מזעריים.

השאלה אם משו משתנה בעקבות זה? יש משו שצריך לשים לב בהשקעה עצמאית?

תודה רבה!

תשובה:

1. הכשרות היא למסלולים ספציפיים לא לבית ההשקעות כולו.
2. תוכל להשקיע ב s&p500 גם במסחר עצמאי.
3. באתר של המכון ניתן למצוא את רשימת הקרנות המאושרות הלכתית ואחרי מה הן עוקבות.
4. אם אכן הקרנות משקיעות בנגזרים בלבד – אין בכך בעיה הלכתית ובלבד שהגוף המנהל את הקרן חתום על היתר עסקא

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה! השקעתי בכמה קרנות סל שמחקות את מדד ת"א נדל"ן, ות"א ביטוח וכן ת"א נפג וגז.
רק אח"כ ראיתי ברשימה שפרסמתם שבניירות ערך בהם השקעתי כתוב "יש נכסים לא כשרים".
העניין הוא שאם אני ימכור את זה עכשיו זה מחייב בעצם לשלם מיסוי על הרווח, וכן יתכן שאפסיד עליות במהלך הזה..

האם אני צריך למכור את כל מה שהשקעתי בניירות ערך האלה, ולקנות עם הכסף ניירות ערך שבהם כתוב "כל הנכסים כשרים", או שאפשר להשאיר את זה כך, ופשוט מעתה והלאה לקנות רק ניירות ערך שבהם כתוב כל הנכסים כשרים?

בנוסף חיפשתי היטב ברשימה שלכם וכמדומני שאין ניירות ערך שמחקות את מדד ת"א ביטוח/ ת"א נפט וגז/ ת"א נדל"ן ושכתוב עליהם "כל הנכסים כשרים".
יש סיבה לכך? האם יש דרך כשרה וראויה להשקיע בקרנות שמחקות את המדדים האלה(ת"א ביטוח/נפט וגז/נדל"ן)?
וכן, האם השקעה בקרנות סל כשרות זה עיקר הדין/עדיף/ראוי/חומרה?
תודה רבה!

תשובה:

יש עדיפות הלכתית להשקעה במסלולים המאושרים הלכתית, אולם יש על מה לסמוך גם בהשקעה במסלולים הרגילים. לשיקולך האם לסמוך על שיטות המקילים כדי למנוע את הפסד שאתה חושש לו.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה יש קרנות כספית שמצויין באתר שהן כשרות כיצד אדע האם המידע אמין ומי נותן הכשרות לדוגמא באתר פנדר יש רשימה של קרנות כספית שמתוכם מצויין על שלשה שהן כשרות האם אפשר לסמוך על מידע זה? תודה רבה

תשובה:

בד"כ באתר של בית ההשקעות המנהלת את הקרן ניתן לראות את אישור הכשרות הכולל את רשימת המסלולים המפוקחים.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום כבוד הרב
אני מעוניין להשקיע לטווח קצר בכדי לשמור על ערך הכסף מפני אינפלציה.
הבנתי שבפקדונות של בנקים אין בעיה כי יש להם היתר עסקה (אשמח לדיוק בעניין אם אני צודק) אבל הבעיה עם פקדונות היא שהם לא נזילים.
קרן כספית זה הפיתרון האידיאלי, אבל הבנתי שיש בעיה עם אג"ח קונצרני בגלל שאין לו היתרי עסקה.
האם מותר לי להשקיע את הכסף בקרן כספית ללא אג"ח קונצרני (לפי מה שאני מבין היא מורכבת מאג"ח ממשלתי ופקדונות)?
תודה רבה

תשובה:
אכן מותר להשקיע בפקדונות בבנקים משום שיש להם היתר עסקא. מותר גם להשקיע בקרן כספית ללא אג"ח קונצרני..

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב
רציתי לשאול האם השקעה בקרן המשקיעה בעבורי מחייבת בהיתר עיסקא ? הרי זו בדיוק העיסקה.. שאני נותן להם סכום כסף שישקיעו בעבורי , אם הם מרויחים אני גם מרויח, ואם הם מפסידים אני גם מפסיד…
אני שואל זאת מאחר שאני מתקשה למצוא רשימה מסודרת של קרנות השקעה החתומות על היתר עיסקה , ובבנק גם לא יודעים לתת לי מידע על זה.. התקשרתי לכמה קרנות , ומי שעונה לטלפון גם לא יודע מה זה בדיוק אומר.. אשמח להדרכה
תודה רבה

תשובה:

בהשקעה בקרן הכסף לא ניתן לקרן. הקרן רק מנהלת את הכסף עבור העמיתים. לכן אם הקרן משקיעה בני"ע של חברות בלא היתר עסקה הרי זה כאילו העמית רכש את ני"ע הערך הללו. זה אינו דומה לעיסקה רגילה בה המקבל והנותן שותפים בכסף.
אפשר למצוא רשימה של קרנות באתר המכון בדף רשימת השקעות כשרות.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה הרב. ישנו קורס באינטרנט בעל 2 מסלולים – האחד הוא גישה קבועה לכל סרטוני הקורס בעלות של 5.5 אלף ש"ח, והשני הוא גישה לחודש אחד בעלות של 200 ש"ח. אציין שאין כפתור מובנה בקורס להורדת הסרטונים, אלא רק לצפות בהם. אני רכשתי את הגישה הזמנית לחודש אחד, ומותקן על המחשב שלי תוסף המאפשר להוריד סרטונים מכל אתר למחשב. האם יהיה מותר להשתמש בגישה שעליה שילמתי עבור הורדת סרטוני הקורס כדי שלא אצטרך לשלם את מחירה המלא של גישה קבועה?

תשובה:

לענ"ד אם תנאי הקורס אינם אוסרים עליך במפורש לעשות זאת – הדבר מותר.

שאלה:
האם מותר להעביר מחברות סרטים של טלי אברהמי או של שאר המפיקות ולצפות בהן?

תשובה:
מותר רק אם קיימת הסכמה של המפיקה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
חברת המוזיקה ספוטיפיי מוכרת מנויים לאפלקציה שלהם, שבה אפשר לשמוע מוזיקה.
לאחרונה החברה יצאה במבצע, שבו יכולים שישה בני משפחה לקנות יחד חבילת מנויים, במחיר מוזל. בתנאי המבצע הם מדגישים שרק בני משפחה שמתגוררים יחד רשאים לממש את המבצע. אלא, החברה לא אוכפת את הכלל הזה, ולכן בפועל יוצא שכל שישה אנשים שרוצים יכולים לקנות יחד את המבצע הזה.
השאלה היא האם באמת מותר לשישה אנשים שלא מתגוררים יחד לקנות את המבצע, מתוך הבנה שזה מבצע שבו קונים יותר ומשלמים פחות, כמו 1+1, ולא בהכרח למשפחה, שהרי החברה כלל לא אוכפת את זה.

תשובה:
שלום רב,

איני מכיר את החברה ואת פרטי המבצע אך כלל העובדה שהדבר אינו נאכף אינו מתיר פגיעה בזכויות יוצרים.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
האם מותר להוריד סרט למחשב מגוגל כשהוא כבר לא נמצא ביוטיוב מפאת זכויות יוצרים כנראה ואני אישית מצליחה להוריד אותו מאיזשהו אתר בגוגל אך בזמן שזה עולה כסף וקונים את הסרט הזה בחנות (חשוב לציין שאני מורידה אותו לצפייה אישית בלבד ולא מקרינה ברבים!)

תשובה:
בתנאים המפורטים בשאלה אסור להוריד.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב ותודה מראש,
אני עובד כשחקן ובמאי מתחיל וכותב הצגות על מנת להציג אותן לציבור (בתשלום).
חלק מהעבודה היא לרקום פס-קול לעלילה שבהצגה הכוללת:
מנגינות דרמה/מתח/רגש וכו'
שירים
מנגינות של שירים (פלייבק)
(אגב, מדובר כאן בהצגות עם קהל ולא בסרטונים)

יש לי מספר שאלות בבקשה:
א. האם מותר להוריד שירים מהיו טיוב ולהשתמש בהם (כהקלטה מהמחשב) במהלך ההצגה?
(אין לי אפשרות לסמוך על השמעת השיר מהיו טיוב עצמו במהלך ההצגה, זה לא ילך..)
ב. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות של שירים ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
ג. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות דרמה וכד' ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
ד. האם מותר להוריד מהיו טיוב פליי בק של שיר ידוע ולהשתמש בהם כאשר השחקן שר בהם מילים אחרות הקשורות להצגה?
ה. אם זה אסור, כיצד ניתן ליצור פסקול להצגה? מה עושים? פונים ליוצרים? חלקם לא בעלי השגה וחלקם לא בחיים, חלקם לא ידועים..
האם יש דרך חוקית והלכתית ואפשרית לעשות כנ"ל בהיתר או לפחות חלק מהדברים?
ו. כל השאלות הנ"ל הן לגבי הצגה שתהיה בתשלום, האם מותר להשתמש בנ"ל שלא בתשלום כמו למשל בבתי ספר כשעושים טקסים וכד'?
תודה רבה וסליחה על האריכות בשאלות, הן דחופות לי מאד..

תשובה:
שלום רב,

כפי שכבר פרסמנו באתר בתשובה אחרת, מותר להוריד מהיוטיוב שירים הנמצאים כבר זמן רב באופן שיש להניח שהיוצר יודע על כך ואם רצה יכול היה לבקש להסירם. עי"ש
אולם אם מדובר בהורדה למטרה עסקית – כדי להרוויח, יש צורך להסדיר את נושא זכויות היוצרים כמקובל, משום שקיימת הנחה שהיוצר אינו מסכים שאדם יתעשר באמצעות יצירתו בלא שיתגמל אותו בהתאם לזכויות שהחוק מקנה לו.
הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בלקיחת פליי בק של שיר ידוע והלבשת של מילים אחרות עליו משום שכאן יתכן שהיוצר מתנגד לא רק מטעמים כלכליים אלא משום שאינו רוצה לפגוע במעמדה של היצירה שלו.
לגבי איתור היוצרים בעל הזכויות איני יודע אבל אני מניח שקיימת דרך. ברגע שהוסדר העניין מול בעלי הזכויות ממילא הדבר יהיה מותר גם לפי ההלכה.

כאמור, אם מדובר שלא בתשלום מותר יהיה להוריד אולם לא לשנות את היצירה ע"י הכנסת מילים אחרות לפליי בק של היצירה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום, לפני כמה שנים עבדתי בשני מקומות עבודה. אני לא כלכך הכרתי את הצורך בתיאום מס וגם לא שאלו אותי. אז מקום העבודה השני שנתן לי משכורת שנתית של 5000 שח בלבד לא הוריד לי מס הכנסה בכלל. האם כיום מחובתי לעשות החזר מס שבסופו יצא שאני חייב לשלם כ-1000 שח מס הכנסה?

תשובה:

יש להפנות את השאלה ליועץ מס או רואה חשבון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום
בשנת 2020 עבדתי כשכירה ונוכה ממשכורתי מס הכנסה.
בשנה זו ילדתי וקבלתי דמי לידה (החייבים במס), אך משום מה לא ניכו לי מהם מס (אף שביטוח לאומי כתבו שהעבירו את ניכוי המס לפקיד השומה).
האם אני חייבת לדווח על דמי הלידה ולשלם עליהם מס?

תשובה:

יש להתייעץ בעניין עם רואה חשבון או יועץ מס

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה,
רציתי לדעת האם ומה התוקף ההלכתי לחוקים הבאים:

בהתאם לכלל ברירת המחדל הקבוע בסעיף 6(א)(2) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה, או שינוי בתנאיה) תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"), חברה המבטלת טיסה מחויבת להשיב לצרכן את התמורה המלאה ששולמה עבור הכרטיס. ורק במקרה שהחברה קיבלה את הסכמת הצרכן בכתב, רשאית החברה למסור לצרכן שובר זיכוי או טיסה חלופית:

"6. טיסה שבוטלה
(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:
(1) שירותי סיוע; ואולם לעניין שירותי לינה – תוגבל הזכאות לשני לילות;
(2) השבת תמורה; ואולם מפעיל הטיסה או המארגן רשאי להציע לנוסע, עד תום התקופה האמורה בסעיף 3(א)(2), חלף השבת התמורה, כרטיס טיסה חלופי או שובר זיכוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א1) (בסעיף זה – שובר זיכוי), לפי בחירת הנוסע; לעניין חוק זה, יראו את שובר הזיכוי כהטבה.
(א1) (1) מפעיל הטיסה או המארגן יודיע באופן ברור לנוסע על זכאותו לבחור בין ההטבות לפי סעיף קטן (א)(2); הסכמת הנוסע לקבל שובר זיכוי תימסר בכתב;"
18. סעיף3(א)(1) לחוק קובע כי מפעיל הטיסה מחוייב לספק לנוסע שירותי סיוע בלא תשלום כמפורט להלן:
(א) מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה (בחוק זה – מזון ומשקאות);
(ב) אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע (בחוק זה – שירותי לינה);
(ג) שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו הנוסע שוהה כאמור בפסקת משנה (ב), ואם בחר הנוסע לשהות במקום אחר במרחק סביר משדה התעופה, בפרק הזמן כאמור באותה פסקת משנה – שירותי הסעה בין אותו מקום לשדה התעופה (בחוק זה – שירותי הסעה);
(ד) שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע (בחוק זה – שירותי תקשורת);
19. סעיף 3(א)(2) לחוק קובע כי מפעיל הטיסה מחוייב להשיב לנוסע את כספו בתוך 90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה
3(א)(2) השבת תמורה בסכום ששולם בעד כרטיס טיסה, לרבות כל תשלום ששולם בעד כרטיס הטיסה, ובכלל זה אגרות, היטלים, מסים ותשלומי חובה אחרים, והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב); מפעיל טיסה או מארגן ישיב לנוסע את התמורה בתוך 90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, או עד כ"ד באב התש"ף (14 באוגוסט 2020), לפי המאוחר;

תשובה:
על פניו מי שרוכש כרטיס טיסה עושה זאת על דעת התנאים שנקבעו בחוק וממילא זה מחייב הלכתית.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רציתי לשאול האם בתור אברך שמקבל מלגה מהישיבה או מתורם מסוים, האם מותר לי לפתוח עוסק זעיר "לימוד לזכות עם ישראל" ולהוציא קבלה עבור המלגה שאני מקבל. (זה יעזור לי לפתוח קרן השתלמות וגם מענק עבודה) או שזה נגד חוקי המדינה, ואולי יש הבדל בין מלגה מהמדינה למלגה פרטית שמישהו נותן לי?

תשובה:

היות שהשאלה נוגעת לחוקי המדינה – יש להתייעץ עם עו"ד.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:

שלום הרב.
לפי הידוע לי, המדינה מחייבת בתשלום של מכס על דברים שנקנו בחוץ לארץ (באופן פיזי, לא בהזמנה אינטרנטית), כאשר הכמות המצויינת המחייבת תשלום לפי אתר רשות המיסים לגבי בגדים ונעליים היא: "כמות שנהוג להביא במטען יד".
השאלה שלי היא האם מותר לבקש מאדם שטס לחו"ל לקנות עבורי בגדים, כאשר ככל הנראה הוא יביא כמות של בגדים הגדולה ממטען יד וכנראה שלא יצהיר על כך. האם יש בכך "לפני עיוור"? האם ההגדרה המעומעמת ("כפי הנהוג"), מראה שאולי אין על כך הקפדה כל כך? בנוסף כמדומני שבפועל רובא דעלמא אינם מצהירים במכס על בגדים שקנו בחו"ל כל עוד אין מדובר בכמות מסחרית.

תשובה:

שלום רב,

השאלה איננה רק של לפני עיוור אלא גם שאלה של חולק עם הגנב. אם אתה מבקש שלא יצהירו על בגדים שיש לשלם עליהם מס – אתה עלול להחשב חולק עם הגנב.
למעשה הדבר תלוי הן בשווי הבגדים והן בכמותם – בהתאם לאופן שבו אוכפים זאת רשויות המס. (כלומר הקובע הוא לאו דווקא הניסוח המופיע באתר רשות המיסים שכפי שאתה טעון בצדק הוא מעומעמם, אלא האופן בו זה נאכף בפועל: על כמות או שווי כזה שרשויות המס נוהגות לאכוף תשלום מכס – יש צורך להצהיר ואסור להבריח).

כל טוב

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום. הנני עו"ד דתי. עורך צוואות בד"כ כמקובל בשוק.
פנה אלי לקוח הורים ל2 בנות ובן בכור.
1) האם חובה לתת לבכור פי 2
2) 1 הבנות "נישאה" לאישה (נטיות הפוכות) ומתכננת לללדת בתרומת זרע. מה הדגשים שעליהם לתת בכך בצוואה. 3)אם הצוואה הלכתית מה המקום של הבנות בירושה? תודה

תשובה:

עפ"י דין תורה רק הבנים יורשים ולא הבנות, כך שבמקרה הנידון הבן בלבד יורש. אולם בצוואה ניתן לחלק את הירושה גם באופן אחר וגם לתת לבנות וכך ראוי לעשות היום. זאת משום שצוואה עפ"י ההלכה היא נתינת מתנה מחיים ואדם רשאי לתת מתנות ככל שיחפוץ. יש לוודא שהצוואה מנוסחת באופן שיהיה לו תוקף עפ"י ההלכה.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,

האם יש דרך על פי ההלכה להוריש ממון בצוואה לבת נשואה 'על מנת שאין לבעלה רשות בו' אפילו לא כנכסי מילוג

אם כן, מהי הדרך?
אדגיש, יש להתייחס גם לחילופי הירושה, כמו מחצית דירה שתימכר וכיו"ב.

תשובה:

יש דרך לעשות זאת ע"י צוואה הלכתית. יש לפנות עם כל הפרטים למי שמתמצא בעניין על מנת שינסח את הדברים באופן נכון.

שאלה:
שלום רב,
אימי נפטרה והורישה לי ולאחיי את הבית שלה. כשחלתה אימי אחותי (שלה דירה משלה) עברה להתגורר עם אימי מס' חודשים עד שאימי נפטרה.לאחר מותה של אימי היא נשארה לגור בבית בטענה שהיא משפצת את הדירה שלה וכשיסתיים השיפוץ תחזור לדירתה. בנתיים עברו מס' חודשים ולא נראה שאחותי תעזוב בקרוב.
שאלתי היא האם אנו יכולים לבקש ממנה דמי שכירות כולל תשלום ארנונה וכל שאר המיסים?

בברכה,
רחלי

תשובה:
שלום רב,

באופן עקרוני ברור שמותר לבעל הבית לדרוש תשלום שכ"ד וכו' ממי שגר בדירתו, אולם בכדי להשיב האם כך הדין גם בנידון זה – צריך לשמוע את כל הצדדים.
עכ"פ לצערינו לעיתים ענייני ירושה גןרמים לסכסוכים קשים בין אחים ויש לעשות הכל כדי להימנע מכך ולהגיע להסכמות ברוח טובה, ובכך לעשות נחת רוח להורים.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
1. אישתי בצוואתה מורישה לי 25% מדירתינו המשותפת. במקרה ואלך לעולמי לפניה איך יורשיי יוכלו לקבל את ה- 25% האילו?
2. האם יש להם בכלל זכות לראות את הצוואה לאחר פטירת אישתי?
תודה רבה

תשובה:
שלום רב,

1. איני יודע מה כתוב בצוואה ולכן איני יכול להשיב. בכל מקרה מומלץ לנסח את הצוואה כך שתהיה תקפה גם מבחינה הלכתית.
2. אם הם יורשים – הם זכאים לראות את הצוואה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
אבי ע"ה כתב צוואה שנוסחה לא הלכתית
בצוואה נכתב כי הראשון מבין בני הזוג שיפטר מוריש את כל הזכויות לצד שני . כעת משנפטר אבי ז"ל הכ"מ הירושה כולה עוברת לאימי שתחיה אך ע"מ לממש את הצוואה אנו רוצים לגשת לבי"ד רבני . כפי שהבנתי כדי שאימי תירש כדין צריך הסתלקות של היורשים הזכרים אלא שאחד היורשים הוא בהגדרה של שוטה האם צריכה להיות בעיה משפטית כלשהי מצד הבי"ד בעניין הזה או שמלכתחילה לא נדרשת הסתלקות ?

תשובה:
שלום רב,

גם מי שמוגדר כשוטה הינו יורש על פי ההלכה. אם אכן הוא מוגדר כשוטה – הרי שאין לו דעת וממילא אינו יכול להסתלק מן הירושה.
במצבים כאלו ממנים אפוטרופוס שיטפל בנכסים, ואם האפוטרופוס יגיע למסקנה שטובתו של השוטה היא שהוא יסתלק מהירושה לטובת אמו – הוא יוכל לעשות זאת בשמו בתנאים מסויימים. בנגע לפרטים המדוייקים כיצד הדבר נעשה ובאלו תנאים – תקבלו בודאי הדרכה מבית הדין.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
פדיון הבן – מה הסכום ?

תשובה:

הסכום מפורסם בדף הבית באתר המכון ומתעדכן מדי יום בהתאם לשינוי בשער הדולר ובשער המתכות.

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום לכבוד הרב! כמה שויים 5 סלעים נכון להיום ?אבי מקיים את המצווה היום ורציתי לגעת את הערך המדויק. תודה מראש

תשובה:

השווי המדוייק מפורסם באתר המכון ומתעדכן בכל יום בהתאם לשער הדולר ומחיר הכסף בעולם.

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
האם מותר לעבוד בהנהלת חברה ציבורית שנסחרת בבורסה, שנמצאת ברשימת המניות המאושרות תחת הכותרת "חילול שבת בהיקף שולי" והיא מאושרת להשקעה ?

תשובה:

ככלל מותר לעבוד בחברה אבל לא בתפקיד הגורם באופן ישיר ליהודים לעבוד בשבת.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה,
האם במתווה העסקה בו מקבלים החזר נסיעות קבוע לפי המרחק ממקום המגורים יש בעיה מכך שהעלות של הנסיעה עצמה יוצאת יותר זולה בגלל הנחות? (סטודנט/פריפריה/נוער/וכדו')

תשובה:

אתה צריך לדווח למעסיק דיווח אמת ככל שאתה מתבקש לגבי עלות הנסיעה בפועל, הנחות וכו. היות שקיום ההנחות היא עובדה ידועה לכולם, הרי שאם אינו שואל – משמעות הדבר שמעוניין לתת לך יותר ולכן הדבר מותר, כפי שאתה מקבל הוצאות נסיעה גם אם בסופו של דבר הגעת ברגל או נסעת בטרמפ. צריך לשים לב לכך שמהוצאות הנסיעה מנוכה בד"כ מס הכנסה כך שלמעשה זה לא בדיוק החזר הוצאות אלא חלק מסויים מהמשכורת.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
אני אחראית מלצרים עובדת כעשר שנים באותה חברה
ההנהלה התחלפה אצלי ואני לא מצליחה להסתדר איתם בשל כך החלטתי להתפטר הודעתי על כך למעסיק והוא דורש ממני להשאר עוד חודש ולחנך את החדשים את דרישות התפקיד שלי. האם אני מחוייבת באמת לפי החוק ללמד את ממלא המקום שלי את כל התפקיד שלי?

תשובה:

הדבר תלוי בהסכם העבודה שלכם, ומה נאמר שם לגבי פרק הזמן הנדרש להודעה מראש על התפטרות.

השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב רועי הכהן זק

שאלה:
אנחנו זכויים לקב כמה הטבות ממשלתיות ורוצים לדעת האם להתיחס להם או לחלק מהם כהכנסות לצורך מעשר כספים?
מדובר בהטבות האלה:
– סל קליתה
– סיוע בשכר דירה
– מענק לקנית מכשירי חשמל (הטבה מיוחדת לתוכנית סוכנות היהדות מסוימת)
– תוספת לסיוע בכשר דירה (חודשי, גם הטבה מיוחדת לתוכנית סוכנות היהדות מסוימת)
– הטבות מס (מניח שלא, אבל…)
– קצבת ילדים (האם אפשר לראות אותה כדומה להטבת מס/"הטבת ביטוח לאומי"?)

אם זה משנה, אני גם כבר עובד.
ויש גם מרכיבים של ההכנסות שלי של העבודה שגם אשמח לברר:
– קצבת הסעדה ממעסיק
– תגמול נסיות
– ביתוח בראיות פרטי

הטבות כראיס אשראי – כמו שוברים / סכום כספי "קאשבק"

אני מקווה שזה הכל ולא פספתי משהוא.
תודה רבה

תשובה:

שלום רב וברוכים הבאים לארץ ישראל,

1. כל הרכיבים הייעודיים (סיוע בשכר דירה ותוספת לסיוע, מענק לקניית מכשירי חשמל) אינם נכללים בהכנסות לצורך חישוב מעשר כספים.
2. הטבות מס אינן נחשבות כהכנסה לעניין מע"כ.
3. סל הקליטה נחשב כהכנסה לצורך חישוב מעשר כספים (לפי התיאור של מצבכם הכלכלי הנוכחי).
4. כך גם לגבי קצבת ילדים.
5.  לגבי רכיבי שכר (קצבת הסעדה ותגמול נסיעות)- הם נחשבים כהכנסה לצורך חישוב מעשר כספים.
6. לגבי ביטוח בריאות פרטי – לא נכלל בחישוב הכנסה לצורך חישוב מעשר כספים.
7. לגבי הטבות כרטיס אשראי- אם דובר בתשלום כספי, הוא נחשב כהכנסה לצורך חישוב מעשר כספים. אם מדובר בשוברים ייעודיים הם אינם נחשבים כהכנסה.

 

בברכה,

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום לרב,
כיצד יקיים אדם מצוות צדקה ומעשר כספים כאשר הוא בגרעון כלכלי היינו הוצאותיו גדולות הרבה מהכנסותיו והוא במינוס גדול בבנק? אוסיף שאין הוא מוציא כספים על טיסות לחו"ל מלונות וכו' אלא מצטמצם כבר כפי מה שיכול

תשובה:

מי שנמצא בגירעון ואין לו די עבור צרכיו הבסיסיים לא יתן מעשר כספים. יוכל לקיים מצוות צדקה בסכום כסף קטן של כמה עשרות שקלים בשנה בלבד. (שלישית השקל בשנה).

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
גיליתי שארגון מסוים מגייס צדקה ומכריז שזה עבור יתומים בישראל אבל למעשה רוב הכסף מגיע לבית ספר חסידי באמריקה.
חיפשתי מקורות הלכתיים לשאלה אצלכם ולא מצאתי.
מה עמדת ההלכה בנושא?
ותוכלו לומר לי מי כותב את התוכן באתר? רבנים? מאיזה זרם?
חסרות הפניות למקורות בתשובות שלכם
תודה

תשובה:

א. יש בזה משום גניבת דעת של התורמים.

ב. רוב התוכן באתר מבוסס על ספרי המכון. בספרים ניתן למצוא את המקורות. פרטים נוספים על המכון וצוות החוקרים ניתן למצוא באתר. התשובות בשו"ת מטבען הן קצרות ומהירות ולכן ללא מקורות.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
לצורך המילואים קניתי רכב, האם אפשר לקזז מההכנסות את הנסיעות והתחזוקה של הרכב? אני נוהג לתת חומש בדרך כלל האם יש יותר קיזוז בחומש בגלל שזה חומרא?

תשובה:

מעשר (או חומש למי שמחמיר) נותנים מההכנסות נטו לכן אפשר לקזז מהשכר על ימי המילואים את הוצאות הנסיעה שהיו לצורך שרות המילואים

השאלה נענתה ע"י - הרב רועי הכהן זק

שאלה:
אני עומד לפני מכירת דירה שקניתי לפני כארבע שנים. הדירה נקנתה בכספים שקבלתי אז מההורים לצורך קניית הדירה ולכן אז לא נתתי מהם מעשר. ערך הדירה עלה בכארבע מאות אלף שקל. זו דירה יחידה שלי, אבל איני גר בה משום שבאזור שאני גר לא היה ביכולתי לקנות דירה ולכן אני גר בשכירות. ואת הכסף שהי לי השקעתי בקניית דירה בפריפריה. מטרת המכירה כעת היא לצורך קניית דירה אחרת להשקעה באזור אחר.

שאלותיי:
א. האם עלי לתת מעשר כספים מהרווח של עליית ערך הדירה? אם כן, האם אפשר לקזז מהרווח את עלויות המכירה ואת עלויות הקנייה של הדירה החדשה.
ב. גם במידה ואני חייב לעשר את הרווח, האם בעצם אפשר להגדיר שאני לא מממש כעת את הכסף אלא רק מחליף דירה בדירה, ורק כאשר אחליט שאני מסיים את השקעותיי בנדל"ן אצטרך לעשר.
ג. האם צריך לעשר כעת גם על הקרן שההורים נתנו לי לצורך קניית הדירה.
תודה מראש

תשובה:

 

א. אכן, יש להפריש, אך בקיזוז עלויות המכירה (הקניה של הדירה החדשה אינה ממין העניין). כמו"כ, יש לקזז את עליית המחיר בגין עליית המדד.

ב. לענ"ד זה לא ברור בכלל שניתן לומר כך, ולכן עדיף מאוד שלא לקזז כך.

ג. המנהג הוא שלא מפרישים מעשר על כספים שניתנו לצורך רכישת נכס מסוים, גם לא בעת מימוש הנכס.

 

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב
רציתי לשאול האם מותר להשקיע במניית בזן( חברת בתי זיקוק בחיפה)
כמו כן אשמח לדעת האם יש רשימה מסודרת של מניןת ישראליות כשרות שמותר להשקיע בהם
תודה רבה
דניאל

תשובה:

יש רשימה מסודרת של כל המניות ואג"ח של החברות הנסחרות בבורסה הישראלית, ברשימה מצויין אלו חברות מאושרות להשקעה. ניתן לרכוש את הרשימות דרך אתר המכון.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
האם מותר לאדם למכור מותג מסוים ללא רווח (יש לו בזה טובת הנאה אחרת), הגם שבאופן עקיף הוא פוגע באפשרות של סוחרים אחרים להרוויח?

תשובה:

בעיקרון מותר להוזיל מחירים כדי למשוך לקוחות שהרי הלקוחות מרווחים מכך. עם זאת, אסור להוזיל את המחירים באופן שיביא לשבירת השוק, שהרי אף אם בשלב הראשון הלקוחות ירוויחו, בסופו של דבר יגרם להם הפסד כאשר הסוחרים האחרים יפשטו את הרגל ולא תהיה עוד תחרות. לכן מותר לאדם למכור מותג מסויים בלא רווח אם השוק לא בנוי רק על המוצר הזה, והסוחרים יוכלו להתפרנס ולהרוויח ממכירת מוצרים אחרים. אולם אם השוק בנוי על המוצר הזה אזי מכירתו בלא רווח תמוטט את השוק  ואז הדבר אסור

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בעניין מסחר בתיק ממומן, כאשר עבור סכום מסוים רוכשים תיק (ולאחר מעבר מבחן) ממונף ע"י חברת מימון בחו"ל ומשמש למסחר בחוזים עתידיים. ניתן לעשות עסקאות לונג ושורט. חלוקת הרווחים היא 90% לסוחר עצמו ו- 10% לחברת המימון ולמעשה הסוחר נחשב כנותן שירות לאותה חברת מימון. האם ישנן בעיות הלכתיות בכך? תודה

תשובה:

לפי הנתונים שבשאלה אין בכך בעיות הלכתיות.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
סיכמנו עם בית כנסת מסוים ביצוע חופה בלבד ל-250 מוזמנים, אנו מביאים את הרב ואת הכיבוד לקבלת הפנים. האם זה מקובל לדרוש עבור האפשרות לבצע את הטכס עצמו בבית הכנסת 15 א' שח? בית הכנסת לא מספק לנו שום דבר מלבד השאלת החופה לטכס. אנו והאורחים נהייה נוכחים בבית הכנסת שעה אחת בלבד. החתונה עצמה מתקיימת באולם שמחות.

תשובה:

לא ניתן להשיב על שאלות מסוג זה בלא לשמוע תחילה את הצד השני

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב. בה קנינו דירה דרך מחיר למשתכן כלו'דירה בהנחה של המדינה.
כחלק מהפיקוח של המדינה הוא שכל עמוד בחוזה הינו חתום בחותם של משרד השיכון או משהו כזה.
אנחנו התעוררנו בעקבות לימוד עם הרב עמיצור אריאל לכך שישנם מצבים בבהם יש איסור ריבית גם בדבר כזה. ורצינו להחתים את היזם על היתר עסקא . היזם ירא שמים ומיד הסכים אך פתאום חשבנו שלא יהיה לכך תוקף כיון שחלק מהחוק שאין שום משמעות משפטית למסמך בנינו שאינו חתום בחותמת של משרד השיכון. מה ניתן לעשות?
עוד יצויין שכרגע נודע שבטעות שכחנו להעביר בזמן תשלום וכעת יש עליו גם ריבית.. (אנחנו מנסים לבטל אותה אך רואים שוטדאי החשש קיים)
תודה רבה מחילה על האריכות ראיתי לנכון כדי שכל הרקע יובן כראוי

תשובה:

שלום רב,

ראשית שיהיה בשעה טובה.

בלא להכנס כרגע לשאלה האם ובאלו מצבים יש איסור ריבית, טוב שתחתמו על היתר עסקא ואם היזם מסכים אין סיבה שלא לעשות זאת.

לגבי הצורך של חותמת משרד השיכון, איני מכיר את החוק בעניין זה אבל  גם אם באמת חתימה על היתר עסקא מחייבת אישור של משרד השיכון, הרי לענ"ד, היות שהמדינה עצמה גם היא חתומה על היתר עסקא אין סיבה שתהיה לה התנגדות לחתימת היזם על היתר עסקא וע"כ ניתן לצאת מתוך הנחה שאם וכאשר יצטרכו לעשות שימוש בהיתר העסקא המדינה לא תטען כי היא מתנגדת לכך.

כמובן שהחתימה על היתר העסקא לא תתיר תשלום ריבית על חוב שנוצר לפני החתימה ולכן כדאי שאכן תבטלו זאת.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
היי,
אני רוצה לסחור בחוזים עתדיים דרך ברוקר שלא ניתן לזהות בבירור שהוא בבעלות של גויים כי הוא מוזחק על ידי גופים ומשקיעחם שיש בניהם יהודים ובכללי הוא נקנה על ידי חברה גדולה אחרת,

1. החוזים שם אוטומטית במינוף של פי כמה , האם אכן היה מדובר בברוקר יהודי זה עדיין יהיה בסדר לסחור במינוף כי מדובר במסחר תוך יומי בלבד? ואין בעיית ריבית בגלל שזה לא כמו מנייה שמחזיקים חלק מחברה?

2. והאם מותר לעשות עסקאות שורט שם באותה המידה?

תודה רבה.

תשובה:

1. המינוף כרוך בד"כ בריבית המשולמת לברוקר ולכן אם מדובר בברוקר יהודי יש צורך שיהיה חתום על היתר עסקא.
2. גם בעסקת שורט יש צורך בהיתר עסקא

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום
שאלתי את חברת פלוס 500 האם יש להם היתר עיסקא
וענו לי שמבירור שעשו עם המכון אין צורך
ואפשר לסחור גם ללא היתר
השאלה שלי היא,
האם זה נכון, ומדוע?
תודה רבה

תשובה:

אכן זו התשובה שהחברה קיבלה מאיתנו. התשובה נכונה למועד השאלה.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
ראיתי מאמר שלכם על ריבית באגח. ויש לי 2 שאלות.
1. טענתם שגם אם נגדיר שהקונה הראשון של האגח אינו מלווה בריבית אלא קונה נייר ערך, עדין יש ריבית כי החברה מוכרת מוצר שתקנה אותו חזרה ביותר כסף. אשמח למקורות שזה נחשב לריבית. הרי חלק מהיתר עסקה זה רכישה של קרקע או זהב וקניה במחיר אחר.
2. יש בעיה להחזיק אגח גם ללא מטרה לגבות ריבית אם לא מפורש באגח מה ריבית ומה קרן. ובפשטות טענתם שברור באגח מה קרן ומה ריבית. ואני לא ככ מבין למה, מפני שמן הסתם הכוונה שהקרן זה הסכום שהקונה הראשון של האגח שילם לחברה כדי לקנות את האגח. הסכום הזה לא תמיד הוא הערך הנקוב באגח, להבנתי בדרך כלל זה לא הסכום.
הסכום שהוא משלם זה היוון של כל התשלומים העתידיים באגח לפי שער ריבית שוק צפוי לחברה המנפיקה ולתנאי האגח. ואם זו ריבית שונה מהריבית הנקובה באגח אז המחיר שונה מהערך הנקוב. ואם אין מספיק קונים לאגח יש חברה שתקנה את שאר האגחים בדכ בפחות כסף. ולכן יוצא מפה להחמיר לכאורה. או שיהיה יותר קל לטעון שזה לא הלוואה אלא מקח אבל לטענתכם זה לא מועיל בכלל להקל בריבית.

תשובה:

ההבדל בין אג"ח לבין רכישת קרקע או זהב או כל מוצר אחר, שבאג"ח אין כל מוצר . החברה מקבלת כסף ומחזירה לאחר זמן בלא שמכרה מוצר כלשהו פרט לשטר ההלוואה עצמו.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
רציתי לשאול האם יש בעיה להפקיד כספים בקרן כספית כאשר הם צוברים ריבית יומית גם בשבת עפ מש"כ המשנ"ב בסימן זו סק יט "וה"ה אותן המלוים ברבית לא"י לשנה או לחודש צריכים ליזהר שלא להתנות עם הלוה בסתמא שישלם לו לפי חשבון הימים שיחזיק המעות ת"י דהלשון הזה מורה שכל אימת שישלם לו ואפילו אם ישלם לו באמצע השבוע יחשב לו הרבית לפי חשבון הימים ולפ"ז נחשב כל יום ויום בפ"ע וא"כ יצטרך לבסוף לנכות לו שכר כל השבתות"
תודה

תשובה:

אין בזה חשש שכר שבת משום שהגדרת יום עפ"י המקובל בחוק ובמערכת הבנקאית איננו חופף את הגדרת היום ההלכתית וממילא שהריבית עבור שבת כוללת גם חלק מימות החול.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
אני עצמאית ושכירה. בכל שנה אני מגישה דוח שנתי ומקבלת החזרים ממס הכנסה וביטוח לאומי על הפרשים ששולמו יותר מדי מהעסקה העצמאי.
השבוע קיבלתי החזר גדול מאד של 6000 שח הפרשי ביטוח לאומי, מתוך הסכום נכתב שרובו הפרשים (שילמתי יותר מדי) אבל מתוכו כ150 שח הצמדה. האם אין בכך איסור ריבית? שהרי הם גבו ממני בכל חודש יותר מדי,ועכשיו משיבים לי יותר ממה שלקחו לי.
שאלה נוספת באותו נושא, אנחנו ב"ה מקפידים לתת מעשרות מכל הכנסה, האם ההחזר הזה מחוייב במעשרות, או שזה כסף שכבר שולם ממנו מעשרות, כי בעצם הוא ירד מההכנסות שאני משלמת עליהם מעשרות (אני כל חודש בודקת כמה כסף נכנס לעסק,ונותנת מזה מעשר מהברוטו, לפני ההורדות של ביטוח לאומי ומס הכנסה)

תודה רבה!

תשובה:

הביטוח הלאומי חתום על היתר עסקא ולכן אין חשש איסור בריבית שקיבלת ממנו. (יש לציין שגם בלא ההיתר עסקא היה מקום לומר שאין בזה חשש איסור מטעם שאין כאן איש או אנשים ספציפיים החייבים).

לגבי המעשר כספים – אם את מפרישה את המעשר מהברוטו אכן אין צורך לתת מעשר מההחזר, פרט לרכיב ההצמדה שבהחזר שהוא הכנסה שממנה לא הפרשתם מעשר.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום אנחנו מפקידים כסף בקרן כפסית אגח ללא קונצרנים שבעצם צוברת ריבית יומית, רציתי לשאול האם יש בזה בעיה של שכר שבת כמו שכתוב שמי שמלווה לגוי עם ריבית יומית צריך שלא ירוויח ריבית משבת.
תודה

תשובה:

שלום רב,

היות שאין חפיפה בין הגדרת היום בעולם הבנקאות לבין זמני כניסת ויציאת השבת אין כאן חשש שכר שבת.

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב.
יש לי דירה להשקעה בבאר שבע , לצערי הרב ומתמימות, עזרו לי להשיג שני שוכרים שלא ממש בריאים בנפשם. אחד מהם שלח לי תמונה של השריטות שהוא עושה לעצמו… אחד אחר, ניתק את הטלפון שלו כך שלא יכולתי להשיגו… בפועל , זה האחרון , חייב לי שכירות כבר של 7 חודשים וכן הוא איננו רוצה לצאת מהדירה.
לצערי הרב , התחלתי מולו הליך משפטי עם משרד עורכי דין המתמחים בכך.
זה לא רק שהוא איננו משלם, בינתיים אני ממשיך לשלם ארנונה , חשמל , מים ומשכנתא על הדירה.
באמת , כל התהליך הזה מצער אותי ואין נראה שהשוכר ממש בריא, אך אין ברירה. מה ההלכה אומרת?

תשובה:

עפ"י ההלכה נכון במקרים כגון אלו יש לפנות לכתחילה לדין תורה. אם הצד השני מסרב – פתוחה הדרך לפנות לבית משפט.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
מספר שותפים יהודים חלקם מקפידים יותר וחלקם פחות מעוניינים להשכיר את החנויות שהם רכוש משותף שלהם למסעדן שיש לו מסעדה עם אוכל תאילנדי והוא רוצה להגדיל את מסעדתו הקיימת ורוצה לשכור מאיתנו את החנויות המרווחות יותר . המסעדה סגורה בשבתות אך אין כשרות .הוא טוען שהמסעדה כשרה אבל איננו רוצה להשקיע כספים לצורך תעודת כשרות כי זה יקר לו והבאים אליו לא
מתעניינים בכך. האם מותר להשכיר לו?
מציין שאני שואל אע"פ שאינני המחליט כי החלק שאני מדבר עליו שייך לאמי ולבני משפחה אחרים לכן השאלה היא על מנת לדעת את ההלכה ולהציע אותה בפיהם .
בברכה

תשובה:

אילו היה ברור שהמסעדה כשרה וסגורה בשבת היה מותר. אבל אם אינו שומר מצוות לא ניתן לסמוך עליו בזה ולכן בהשכרת המסעדה עלול להיות איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול או מסייע ידי עוברי עבירה.

שאלה:
שלום הרב
ביני לבין המשכיר לי את דירתו (בעל הדירה) התגלעה מחלוקת על תשלום שכר הדירה. הצעתי למשכיר לפנות לדין תורה והוא מתמהמה עם הסכמתו לכך.
האם מותר לי עד לדין התורה להימנע מהתשלום עליו יש מחלוקת ע"מ להגיע לדיון בעמדת "מוחזק" ושהוא יגיע לדיון בעמדת "המוציא מחברו"?
יישר כוח וכל טוב

תשובה:
שלום רב,

השאלה לא מפורטת דיה. אבל נראה לענ"ד שאם השוכר סבור שאינו צריך לשלם, מכיון שלמשל הוא עשה תיקונים בדירה ששוויים כשווי השכירות ולכן הוא נמנע מלשלם, ואילו המשכיר טוען שבכל זאת עליו לשלם ונימוקו עמו, השוכר צודק שלא ישלם עד שיחייבוהו בית דין שישמעו את שני הצדדים ויכריעו.
כלומר רק ביחס לכסף שעליו יש ספק, רשאי השוכר להחזיק, אבל אין הוא רשאי להחזיק בכסף שבוודאי חייב למשכיר.
לכן אם הויכוח ביניהם הוא לגבי גובה התשלום החודשי, עליו לשלם את הסכום שהוא סבור שצריך לשלם, ובית הדין ידון בטענות ויכריע אם עליו להוסיף, כפי שדורש המשכיר.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

שאלה:
שמרתי כסף מזומן בביתי של מישהו אחר.
גנב פרץ לבית וגנב את הכסף .
מה הדין

תשובה:
שלום רב,

אם מדובר בשומר שכר – הוא חייב בגניבה ואבידה ולכן חייב.
אם מדובר בשומר חינם – הוא חייב רק בפשיעה ופטור גניבה. ויש לדון האם החזקת כספים בבית נחשבת פשיעה, שלכאורה כספים אין להם שמירה אלא בקרקע אך ברור שכיום אין שומרים כספים בקרקע, ולכן נראה שאם מדובר בסכום כסף כזה שרגילים להחזיקו בבית ולא בכספת או בחשבון הבנק והוא הניחו במקום מוצנע בבית – אין זו פשיעה והשומר פטור. אולם אם מדובר בסכום כסף גדול שבד"כ אין משאירים בבית והוא השיאירו בבית ונגנב – הרי זו פשיעה וגם שומר חנם יהיה חייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
מפקיד הפקיד ארנק אצל חברו והארנק נגנב בפשיעת הנפקד . המפקיד טוען שהיו שם 2000 שח אבל לנפקד זה נראה מוזר והוא חושב שהיה שם פחות והמפקיד סתם מגזים מה הדין. ישר כח

תשובה:
בעיקרון אם המפקיד טוען בוודאות שהיה 2000 והנפקד אינו יודע – חייב הנפקד לשלם. אולם אם טענתו של המפקיד איננה סבירה מבחינת עושרו של המפקיד – פטור, וישלם רק מה שסביר שהיה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
לאדם יש חשבון עו"ש שהוא אינו מפקיד אליו כספים אלש שמעסיקו מפקיד שם את משכורתו. האם יש צורך בפרוזבול? הרי היחס בין הלקוח לבין הבנק אינו יחס של מלוה ללוה. אמנם הבנק חיב כסף ללקוח, אבל – עקרונית – זה דומה ל"חנוני על פנקסו", שם יש חוב אך לא באופן של הלואה.
את"ל שיש צורך בפרוזבול אך זה לא נעשה, האם באופני המשיכה הבאים יש משום "לא תיגוש"?: קניה בכרטיס אשראי; משיכה מכספומט השייך לבנק אחר; תשלום בשק; העברה בנקאית.

תשובה:
שלום רב,

אכן אם הכסף היחיד שבחשבון הוא רק המשכורת שהפקיד המעסיק,אין כאן הלוואה שהלוותה לבנק וממילא אין צורך בפרוזבול. לכך יש להוסיף שיש הסוברים שכלל אין צורך בפרוזבול בחשבון עו"ש, (משום שלבנק אין "שיעבוד הגוף" כלפי המלווה, ומשום שהבנק סגור בערב ראש השנה לאחר חצות היום), ואף שלכתחילה אין הלכה כמותם, הרי בנידון דידן ניתן לצרף גם את דעתם.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
יש לי טיפול ברכב שאני רוצה לשלם בתשלומים בישרכארט.שאלתי היא האם זה מותר באופן שחלק מהתשלומים יהיו לפני ראש השנה תשע"ו ורובם לאחר מכן.כלומר האם התשלומים שאחר ראש השנה תשע"ו נשמטים בשמיטת כספים,איני יודע אם בעל העסק עושה פרוזבול וממילא האם אני מכשילו בחינת לפני עוור לא תתן מכשול כיוון שברור שימשיך לגבות את שאר התשלומים אחרי ראש השנה תשע"ו? תודה ואשריכם על זיכוי הרבים

תשובה:
שלום רב,

שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני שנת השמיטה ולא נפרעו.
הפריסה לתשלומים כמוה כחוב שזמן פרעונו הוא בהתאם לפריסה התשלומים. לכן , אם אתה עומד בפריסת התשלומים ומשלם כל תשלום בזמן, לא תחול על החוב שמיטת כספים משום שהתלק ששילמת לפני תום שנת השמיטה כבר שולם ואינו עוד חוב, והחלק שלא שולם נחשב כחוב שעדיין לא הגיע זמן פרעונו.
סיבה נוספת לכך ששמיטת כספים לא תשמט במקרה זה היא העובדה שזהו חוב שאין מקורו בהלוואה.

לכן, למעשה אין כל חשש לפני עיוור בתשלומים אלו – גם אם נותן השירות לא עשה פרוזבול.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
האם חברה מסחרית צריכה לעשות פרוזבול או שהחיוב הוא רק לאנשים פרטיים ?

תשובה:
שלום רב,

כאשר החברה לווה – יש אומרים שניתן לגבות ממנה את החוב גם בלא פרוזבול משום שאין אנשים פרטיים המשועבדים לפרעון החוב.
כאשר החברה מלווה לאנשים פרטיים היא צריכה פרוזבול. אמנם יש אומרים שאם מדובר בהלוואה על פי היתר עסקא – אין צורך בפרוזבול, אך לא כדאי להכנס לספיקות ולכן טוב שתעשה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
האם מעיקר הדין יש צורך לעשות פרוזבול על תעודת סל?

תשובה:
רכישת תעודת סל נחשבת כהלוואה משום שעל פי המצב המשפטי בארץ נכון לעכשיו, רוכש תעודת הסל אינו נחשב בעלים על המניות שעליהן עוקבת תעודת הסל, ומנפיק תעודת הסל רק מתחייב לתת לו את הכסף כשהוא צמוד למדד המניות עליהן עוקבת אותה תעודת סל.
על כן נראה שדין תעודת סל כדין פקדון בנקאי שיש אומרים שאין בו צורך בפרוזבול או משום שהלווה אינו "אחיך", או מחמת היתר העסקא (כאשר יש היתר עסקא) (רדב"ז).
ומכל מקום יש הסוברים שגם בפקדון בנקאי יש צורך בפרוזבול ועל כן גם בתעודת סל הנכון לעשות פרוזבול.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום לכבוד הרב

אם הלויתי כסף לחבר וקבענו שתאריך הפרעון הוא ג' תשרי תשע"ו – האם חוב זה יישמט בשמיטת כספים ?

תשובה:
שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני סיום שנת השמיטה. לכן אם תאריך הפרעון הוא ג תשרי תשע"ו – לא תשמט אותו שנת השמיטה הבעל"ט.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון