מכון כת"ר משיק את מערכת "היתר עיסקא במסלול אישי". להצטרפות, ולפרטים נוספים
מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, ע"ש משה ומעטל הלר, שם לו למטרה לחבר את חיי המסחר והכלכלה המודרנים עם אוצרות הרוח שבעולמה של ההלכה היהודית.

המכון קם מתוך אמונה כי תורת ישראל, בהיותה תורת חיים, יכולה וצריכה להיות מיושמת גם בחיי היום יום הכלכליים.

במקורות ההלכה ניתן למצוא התיחסות למגוון עצום של סוגיות אקטואליות העומדות על הפרק בחיי הכלכלה. כך למשל ניתן למצוא מענה לדילמות מוסריות הנוגעות להגינות במסחר וכדו', סוגיות הלכתיות הנוגעות לריבית או לשמירת שבת בכלכלה המודרנית, דיני חוזים ועוד.
כלכלה לאור הפרשה
פרשת ויקהל
ששת ימים תעשה מלאכה
על הפסוק "כל מלאכה לא יעשה בהם" נאמר במכילתא על פי הגירסא הנפוצה : "לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך. אתה אומר כן, או אינו לא תעשה אתה ולא חברך ויעשה גוי מלאכתך? תלמוד לומר 'ששת ימים תעשה מלאכה', הא למדת 'כל מלאכה לא יעשה בהם' לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך - דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: אינו צריך, והלא כבר נאמר 'זכור את יום השבת לקדשו', והלא דברים קל וחומר, ומה אם שבת חמורה אינו מוזהר על מלאכת גוי במלאכתך, יום טוב הקל דין הוא שלא יהא מוזהר על מלאכת גוי במלאכתך! תלמוד לומר 'כל מלאכה לא יעשה בהם'. אין לי אלא יום טוב הקל, אם יום טוב הקל שאתה מוזהר על מלאכת חברך במלאכתך, שבת חמורה דין הוא שתהא מוזהר על מלאכת חברך במלאכתך." על פי גרסה זו, נחלקים ר' יאשיה ור' יונתן בשאלה האם מותר ליהודי לאפשר לגוי לעשות מלאכתו של היהודי בשבת. על פי גירסה אחרת במכילתא אין כל מחלוקת בשאלה זו וכולם מודים שפסוק זה אינו מהוה מקור לאיסור עשית מלאכת יהודי על ידי גוי בשבת. מאידך, יש הסוברים שהן לדעת ר' יאשיה והן לדעת ר' יונתן קיים איסור בעשיית מלאכתו של יהודי על ידי גוי בשבת. על פי גרסתם נאמר במכילתא: "לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך... אבל יעשה גוי מלאכתו". כגרסה זו האחרונה נקט גם הבית יוסף אשר הביא את דברי הסמ"ג שהסתפק בשאלה האם האיסור להניח לגוי לעשות מלאכתו של היהודי בשבת הוא איסור דאוריתא או דרבנן. וכך כותב הבית יוסף בשם הסמ"ג: "משמע מכאן שאסור לישראל להניח לעכו"ם לעשות מלאכתו בין ביו"ט בין בשבת דאוריתא... אמנם י"ל שהוא אסמכתא בעלמא... ולשון 'לא יעשה' הכתוב בתורה מוכיח קצת שהיא דרשה גמורה." לדעת כמה מן הפוסקים, עשיית מלאכה על ידי גוי בשבת אסורה לעיתים מן התורה ולעיתים מדרבנן, בהתאם לסוג המקרה: יש הסוברים, שכאשר הגוי עושה את המלאכה בחפץ של היהודי הדבר אסור מן התורה, ואילו כאשר הגוי עושה את המלאכה בשלו לצורך היהודי האיסור הוא מדרבנן. יש המבחינים בין מקרה בו היהודי אומר לגוי בשבת עצמה לעשות מלאכה שבזה יהיה איסור תורה, לבין אמירה בערב שבת האסורה מדרבנן, ויש שכתבו שאם הגוי הוא פועל של היהודי, המקבל מן היהודי שכר עבור מלאכתו, יש חשש איסור תורה במקרים בהם הוא יעשה מלאכה עבור היהודי. מכל מקום, הדעה הרווחת היא שהאיסור הוא בכל מקרה איסור דרבנן, אם משום שהדרשה במכילתא הינה בגדר אסמכתא בעלמא, ואם משום שהגירסה הנכונה במכילתא היא הגירסה השניה שהזכרנו לעיל. עם זאת, העובדה שיש הסוברים שהאיסור הוא מן התורה, מהוה אצל אחדים מן הפוסקים סיבה להחמיר באיסור זה יותר מבאיסור דרבנן אחר. בגדרי האיסור, לסוברים שהוא מדרבנן, יש שכתבו שהוא מטעם שליחות, ואף שהגוי אינו בתורה שליחות מן התורה, מכל מקום מדברי סופרים יש שליחות לגוי לחומרא. לשיטה זו תהיה שליחות לחומרא לא רק במקרה בו ציווה היהודי במפורש את הגוי לעשות עבורו מלאכה, כי אם גם במקרים בהם הטיל היהודי על הגוי שליחות הכרוכה בחילול שבת - אף שלא אמר לו במפורש לעשות מלאכה בשבת, וכדברי בעל שאילת יעב"ץ האומר: "שאין מועיל מה שהגוי עושה מעצמו בלי ציווי ישראל, מאחר שבשליחותו הוא הולך... שעל כן פנים צריך הגוי המוליך לעשות מלאכה בשביל הישראל, וקיי"ל יש שליחות לגוי לחומרא." אכן מדברי המכילתא עולה, שגם אם היהודי לא הטיל כל שליחות על הגוי, והגוי עושה את המלאכה מיוזמתו, אם כוונת הגוי היא לעשות זאת עבור היהודי - חייב היהודי למחות בידו. איסור עשיית המלאכה על ידי גוי מקיף הן מלאכות האסורות בשבת מן התורה והן מלאכות האסורות מדרבנן. מלשון המכילתא משמע, שהאיסור הוא להניח לגוי לעשות מלאכתו של יהודי, אך אין איסור להניח לגוי לעשות מלאכת עצמו . מדברי הגמרא מוכח, שלא זו בלבד שאין צורך למחות בגוי העושה מלאכת עצמו, אלא אף מותר לומר לו במפורש לעשות זאת. הראיה לכך היא מדברי הגמרא במסכת בבא מציעא הדנה באיסור "לא תחסום שור בדישו" , האוסר ליהודי לחסום את פי הבהמה בשעת דישתה. בהקשר לכך מסתפקת הגמרא בשאלה האם אסורה רק חסימת הבהמה על ידי היהודי עצמו, או שמא אסור ליהודי גם לומר לגוי "חסום פרתי ודוש בה". בשורש הספק עומדת השאלה האם איסור אמירה לגוי לעשות מלאכה האסורה, נאמר רק באיסורי שבת החמורים שעונשם סקילה, או שמא קיים איסור אמירה לגוי גם באיסורי לאווים אחרים. מתוך העובדה שספקה של הגמרא היה רק במקרה בו היהודי רוצה לומר לגוי "חסום פרתי ודוש בה", מוכח שהיה פשוט לגמרא שמותר ליהודי לומר לגוי "חסום פרתך ודוש בה תבואה שלך", ומכאן שאף בהלכות שבת אין כל איסור ליהודי לומר לגוי בשבת לעשות "מלאכת עצמו". אמנם, נחלקו המפרשים והפוסקים בשאלה, מה מוגדר כ"מלאכת עצמו" של הגוי. יש האומרים שהדבר נקבע על פי הנהנה מן המלאכה. לדעתם, כאשר הגוי הוא הנהנה מן המלאכה, תוגדר המלאכה, לענין הלכות שבת, כמלאכתו של הגוי, אף אם היהודי הוא הבעלים על הרכוש בו נעשית אותה מלאכה. לעומתם, סוברים אחרים, שיש להתחשב בבעלות על הרכוש בו נעשית המלאכה. לדעתם, כאשר אומר היהודי לגוי לעשות מלאכה ברכושו של היהודי, לא תוגדר המלאכה כמלאכתו של הגוי, אף אם הגוי הוא הנהנה ממנה, ורק כאשר נעשית המלאכה ברכושו של הגוי היא תוגדר כמלאכתו של הגוי. בהקשר לכך מתעוררת השאלה האם, ובאלו תנאים, רשאי להעביר את הבעלות את הרכוש לידיו של הגוי על מנת שהמלאכה שיעשה בשבת תוגדר כמלאכתו ולא כמלאכה היהודי. בעניין זה ראוי לעיין בדברי בעל המנחת יצחק אשר הציג את הגישות השונות בענין האפשרות להסתמך על היתר מכירת העסק לגוי וכותב: "וכנודע, שבספרי גדולי האחרונים, מצינו בזה מערכה מול מערכה, יש שהצדיקו את עשיית שטר מכירה בשביל בעלי השדות, ויש שנמנעו מזה כמטחוי קשת, ואלו ואלו נתכוונו לשם שמים, שהמחזיקים בהיתר הנ"ל, חששו, שאם לא יזדקקו להם הרבנים, יעברו ויחללו שבת קודש באיסור, ועד שיאכלו באיסור, יאכלנו בהיתר, והנמנעים חששו שאדרבה על ידי היתר זה, יבואו עוד לחילול שבת יותר, והשטר מכירה יהיה להם רק לכסות עינים."
המשך לקרוא
מהנעשה במכון
שונה מעמדה של חברת פריגו
 
ז' אדר תשע"ז
לאחר בדיקה מחודשת התברר כי חילול השבת בחברת פריגו הוא בהיקף שולי בלבד ולכן ההשקעה בה מותרת (בעדיפות נמוכה מאחר שאינה חתומה על היתר עסקא אך אינה מנפיקה אג"ח).
חדש! כשרות החברות בת"א 125 ובלוטק
 
כ"ו שבט תשע"ז
חדש! הועלתה לאתר רשימת כשרות החברות המשתייכות למדד ת"א 125 ומדד בלוטק - לעניין שמירת שבת והיתרי עסקא. לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה
חדש! כשרות כלל החברות בבורסה
 
כ"ו שבט תשע"ז
חדש! עודכנה רשימת כשרות כלל החברות הנסחרות בבורסה - לעניין שמירת שבת והיתר עסקא לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה.
רשימת אג"חים כשרים
 
כ"ו שבט תשע"ז
חדש! הועלתה לאתר רשימת אג"חים קונצרנים כשרים. לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה.
הכנס השנתי - תשע"ז
 
כ"ה טבת תשע"ז
צילום הוידאו של הכנס השנתי תשע"ז עלה לאתר.
עודכנה רשימת כלל החברות החתומות על היתר עסקא
 
כ"ה טבת תשע"ז
עודכנה רשימת כלל החברות המחזיקות בהיתר עסקא כולל הגוף המאשר והתאריכים, לצפיה - הכנסו למדור עסקים כהלכה.
הכנס השנתי - תשע"ה
 
ט"ז חשון תשע"ו
קטעי הוידאו מהכנס השנתי תשע"ה עלו לאתר.
נוסף נוסח היתר עסקא מהודר
 
ד' אלול תשע"ד
נוסח היתר עסקא מהודר הועלה לאתר. לצפיה היכנסו למדור טפסים ומסמכים.
שערים יציגים
למטבעות חז"ל
שווי פרוטה:
0.052 ש"ח
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
שווי מחצית השקל:
20.83 ש"ח
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
שווי חמישה סלעים:
208.3 ש"ח
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם... ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי - אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
המידע מעודכן לתאריך
כ"ז אדר תשע"ז
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית.
מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה
ספרי המכון
כתר ט - בין אדם לשלטון
מסים חוקים ורשיונות. נכתב ע"י: הרב יואל דומב ור' ארי דבנר. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ח - סוכן הביטוח בהלכה
נכתב ע"י: הרב יהודה פרומן. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
כתר ז - מוצר פגום שהזיק
ההשלכות האיסוריות והממוניות שבמכירת מוצרים הגורמים לנזק. נכתב ע"י: הרב יעקב הילדסהיים. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ו - ספר השו"ת
תשובות הלכתיות בענייני כלכלה ומשפט. נכתב ע"י הרב שלמה אישון. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ה - גבולות התחרות העסקית
נכתב ע"י הרב יהודה פרומן. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
כתר ד - אונאת ממון
קביעת שער, מחירים ואונאה - נכתב ע"י הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. דין הונאת מחיר - יסודותיו, עקרונותיו וערכיו. נכתב ע"י הרב ד"ר בני פורת. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ג - מסחר וצרכנות כהלכה
ההתייחסות ההלכתית למכירת מוצרים פגומים. נכתב ע"י הרב יעקב הילדסהיים. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ב
שמירת שבת בכלכלה המודרנית - נכתב ע"י הרב שלמה אישון. עקרונות הלכתיים בהסכמי ביטוח - נכתב ע"י הרב יהודה פרומן. הבטים הלכתיים ומשפטיים של היתר עיסקא - נכתב ע"י דוד משען. היתר עיסוק - היתר עיסקא חדש - נכתב ע"י הרב אשר מאיר. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר א
חוזים על פי דיני התורה - נכתב ע"י הרב דוד בס. ריבית בתאגידים - נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. התוקף ההלכתי של חוקי המדינה - נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר - 69 ש"ח.
כתר י - דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה
דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה נכתב ע"י הרב אורי סדן עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח. המחיר 69 ש"ח.
כתר יא - הקצאת משאבים ציבוריים
הקצאת משאבים ציבוריים נכתב ע"י הרב ד"ר רועי זק עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
שירותי המכון
מכון כת"ר מספק שירותים מגוונים ע"מ להנגיש לציבור את הנושא החשוב של כלכלה ע"פ התורה.
בין השאר המכון מספק הרצאות וימי עיון, פיקוחים הלכתיים על השקעות וכו', שירותי ייעוץ הלכתי ובוררות עסקית ע"פ ההלכה.
נשמח לעמוד לשירותכם!
מכון כת"ר -
לכלכלה ע"פ התורה (ע"ר)
טלפון: 077-3500281
פקס: 153-77-3500281
דואר אלקטרוני: mketer7@gmail.com
צור קשר