בשבוע שעבר קיימנו בס'ד את הכנס השנתי של מכון כת"ר. המכון עוסק באתגר שמעמידה הכלכלה המודרנית על שלל מושגיה המתחדשים בפני אנשי ההלכה ונותן מענה לדילמות העולות על הפרק. היטיב לנסח זאת ח"כ ניסן סלומינסקי, יו'ר ועדת הכספים של הכנסת, באמרו כי בבא היום ותהיה לנו לאפשרות לנהל משק של מדינה שלימה על אדני ההלכה, האם נוכל לעמוד בכך? האם הכנו עצמנו כראוי? או אולי נאמר להיפך, ככל שנתכונן ראוי נביא בעצמנו את היום!
לצפייה בקטעי הוידאו מהכנס
הכנס נועד לעסוק בשני נושאים. הנושא הראשון הינו פערי השכר בישראל. מתפרסמות מפעם לפעם רשימות המתארות את שכרן של בכירים במשק בסכומים אסטרנומיים שיכולים להוציא מדעתם שכירים קשי יום שמשתכרים במאות אחוזים פחות ומתמודדים עם בעיות קיומיות. הנושא השני הינו השקעות כשרות, נושא שחודר יותר ויותר לתודעה. קיים צורך לבדוק לא רק את הכשרות במטבח אלא גם בכספנו המושקע וכל מורה ושכיר בעל קרן פנסיה ו/או קרן השתלמות מצוי, לפעמים שלא מידיעתו, בסיטואציה זו שמצריכה בירור הלכתי.
הדיונים עצמם היו מרתקים ומשמעותיים ובנוסף: אחד ההישגים העיקריים בעינינו שנלוו לכנס נעוץ ביכולת להושיב יחד את מה שנראה כקצוות וניגודים בחברה הישראלית הגועשת שלנו ולייצר פלטפורמה משותפת לדיון מכובד, עניני (ואף מתובל בהומור בריא)
פרו'פ טרכטנברג, האיש מאחורי הוודעה המפורסמת, שאיננו נמנה על המחנה התורני בישראל, יצא בקריאה שנגעה בכולנו: "אני מתעסק בתחום הכלכלי כבר עשרות שנים וזו פעם ראשונה שאני בארוע שכותרתו כלכלה והלכה. לא יכול להיות דבר כזה! לא יכול להיות שכל אותו אוצר אדיר של ההלכה לא בא לידי ביטוי בכלכלה בארץ. אני רוצה לבקש מכם: לא לפנות רק לקהל שלכם, אנו מדינה אחת וחברה אחת יש לנו מאגרים אדירים אינטלקטואלים ואתיים זו תהיה בכיה לדורות אם לא נדע להביא את שני העולמות הללו לידי ביטוי".
ענין זה בא לידי בטוי נוסף בשיחת טל' מקדימה שקיימתי עם פרו'פ עודד שריג, הממונה היוצא על אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במש' האוצר אשר, פתח בסופו של דבר, את המושב השני בסקירה מרתקת של סוגי המכשירים הפינאנסיים בשוק.
פרו'פ שריג הציע לנו להזמין את אחד הח"כים החרדיים המצוייים עמוק בתחום והיה זה בעיצומה של הסערה מסביב לחוק הגיוס. טענתי אז כי התבטאותו החריפה של אותו ח"כ כנגד ישיבות ההסדר מקשה עלינו לזמנו לכנס. ואז הפתיעני פרו'פ שריג המוגדר כיהודי חילוני ואמר כי הוא מזמן סבור שהחילוניים והחרדים צריכים לחשוב קדימה לטווח ארוך כיצד חיים יחד בכבוד למרות ההבדלים שבינינו!
הלכה, סוציאליזם וקומוניזם.
המושב שעסק בפערי שכר נפתח ע"י עו"ד יואל בריס, יועמ"ש מש' האוצר אשר הציג את מכלול השיקולים האפשריים בקביעת המדיניות הראויה בפערים חברתיים.
הרב הראשי הרב דוד לאו שליט"א הבחין בין חברה פרטית שבה רשאים בעליה לקבוע שכר ע'פ ראות עיניהם לבין חברה ציבורית שבה אין להפריז בשכר אלא להתאימו לתרומה האמיתית של הבכירים, ע''פ כשוריהם ולא קישוריהם...
בתחילת הפאנל התרחב הדיון לשאלת ההלכה והתייחסותה למבנה הכלכלי הראוי: האם יש להלכה אמירה כלכלית ואם כן סוציאליסטית או קפיטליסטית. גם כאן בא לידי בטוי מפגש מפתיע. הרב אישון ראש המכון פתח באמירה כללית כי ההלכה אמנם אין בה תפיסת עולם כלכלית מובנית ע'פ הפרמטרים שבספרי הלימוד בכלכלה מודרנית אבל נראה שרוח הדברים בהלכה נוטה לכוון השוק החפשי מאשר לתפיסות השוויון המוחלט למיניהם. מאידך, ציין, בהלכה זהו מקום יחידאי שבו אנו מצווים על הצדקה ולא רק בגדר המלצה בלבד.
גם בנק' זו נגע פרו'פ טרכטנברג בהתבטאות מפתיעה נוספת כשציין כי אמנם אינו איש הלכה אך ממה שהבין למד כי היהדות אינה נלחמת בטבע האדם אלא הולכת עמו. הקנין הפרטי בבסיסו הינו טבע האדם והתאוריות הכלכליות אשר ניסו להתנגש חזיתית עימו קרסו והתרסקו בעצמם.
פרו'פ אומן, חתן פרס נובל לכלכלה, ציין, בהופעתו מליאת החן ואף הומור, כי לדעתו אכן חז"ל נטו יותר ל"כלכלת שוק" וביסס זאת על דברי הגמ' (ב"ב פ'ט.) שאין מעמידים פקחים ("אגרדמין") על השערים, כלומר לא פיקוח מחירים, מה שנראה כאור ירוק לכוחות השוק לפעול ע'פ "היד הנעלמה".
המסלולים הכשרים
מושב זה חיבר גם הוא בין מה שנראה כקצוות והפעם בתוך המגזר הדתי-חרדי.
נושא ההשקעות הכשרות התפתח קודם כל ע"י ועדת הפיננסים של בד"ץ העדה החרדית שלהפתעתנו הנעימה מקיימים עמנו בנפש חפצה שיתוף פעולה פורה לשם שמים. מי שישב בפאנל, כמייצג את יישומם של מסלולי הבד"ץ בפועל היה מר מוטי לוי סמנכ"ל הראל-גלעד פנסיה. במקביל ישב הרב דביר שליט"א אשר יצק מים ע"י הגרי'ש אלשיב זצ"ל ועוסק רבות בנושא זה מזה שנים. כמו כן השתתף כבוד הרב יעקב אריאל שליט"'א וכולם על שולחן אחד בהנחייתו של הרב אורי סדן, חוקר המכון ורבה של נוב.
הרב אריאל יצא בכמה קריאות משמעותיות אל הציבור:
1. קריאה למוסדות של הציונות הדתית לעבור לקרנות פנסיה והשתלמות במסלולים כשרים.
2. אין להחזיק אוברדראפט במשק הבית הפרטי. כאן הודגש שהכונה לקיומו של מינוס בבנק שנגרם ע"י צריכה, הוצאות טיפול רפואי וכד' שאינם בגדר השקעה. לעומת זאת כשמדובר בהשקעה ניתן להשתמש במסגרת אשראי שהיא חיונית לקיומם של עסקאות בעת הזאת.
3. כשבוחנים את כשרותו של מסלול השקעה אין להסתפק רק בסוגיות הריבית ושמירת השבת בעסק, אלא גם לכלול את רמת ההוגנות של העסק כלפי עובדיו ועוד ערכים שאינם בהכרח הלכה נטו, כי אם נוגעים יותר להגינות המוסרית היסודית של העסק.
יצאנו בתחושת רוממות ושאיפה להמשך הדרך לגיבושה של חברה כלכלית מודרנית המבססת על ערכי התורה.
הכותב הינו מראשי מכון כת"ר.
