טוען...
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם… ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי – אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית. מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה. המידע מעודכן לתאריך כ״ה בטבת תשפ״ו
עודכנה רשימת החברות המאושרות
אלול תשפ"ה
עודכנה רשימת החברות נכון למועד אלול תשפ"ד, המנפיקות אג"ח המאושרות וכן רשימת המניות המאושרות להשקעה ניתן לרכוש את הרשימות המעודכנות בדף של עסקים כהלכה.
לחצו כאן לרכישת רשימת החברות המאושרות
חדש! כתר ט"ו יצא לאור
ניסן תשפ”ה
ספר כתר כרך טו יצא לאור בימים אלו.
הוא נכתב ע"י הרב שלמה אישון ועוסק ב-"מקרקעין בהלכה".
לפרטים נוספים ורכישת הספר לחצו כאן
היתר עסקא לחברת בי. טי. בי
ח' אלול תשע"ט
חברת בי. טי. בי. העוסקת בהלוואות חברתיות חתמה
על היתר עסקא של מכון כת"ר, המיועד להלוואות חברתיות.
ע"מ למנוע איסור ריבית התחייבה החברה שאישור היתר העסקא ע"י הצדדים הוא תנאי לביצוע ההלוואה.
לצפיה בהיתר העסקא
הכנס השנתי - תשפ"ה
ג' אב תשפ"ה
עלו לאתר קטעי הוידאו מכנס תשפ"ה.
לצפייה לחצו כאן
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
אשמח לדעת מה הדין לגבי השקעה בקופת גמל להשקעה בבית השקעות שבו אין מסלול הלכתי, אך לגוף עצמו יש היתר עסקה.
מובן לי שראוי מלכתחילה לבחור במסלול כשר, אך במקרה שבו בית ההשקעות הרצוי אינו מציע מסלול כזה – האם קיימת אפשרות הלכתית להשקיע בכל זאת?
בנוסף, האם יש הבדל מבחינה הלכתית בין השקעה במסלול כללי לבין מסלול העוקב אחר מדד כמו S&P 500 שמושקע במניות חו"ל?
תשובה:
שלום רב,
יש מסלולים שאינם מוגדרים כמסלולי הלכה אך מותר הלכתית להשקיע בהם כמו מסלול העוקב אחרי s&p 500
גם במסלולים אחרים יש הלכתית על מה לסמוך אך מבחינה הלכתית עדיפים המסלולים המאושרים הלכתית.
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
בהמשך לשאלה, ששאלתי לפני כמה ימים בנושא היתר עסקא לקופות גמל, אני מבקש לדעת (וזו לא שאלה הלכתית אלא בקשת מידע), האם יש לכם רשימה של יועצים סוכנים, שיוכלו לעזור לי להעביר את ההשקעות שלי בקופות גמל לקופות מסלולים כשרים? (מדובר על סכום של כמה מיליוני ש"ח).
תשובה:
לנו אין רשימה כזו. מקווה שתוכל למצוא יועץ – סוכן מתאים.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
אשמח לדעת
האם מנית הבורסה לניי"ע היא כשרה
תשובה:
היא מאושרת הלכתית בעדיפות נמוכה
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
לפני כשנה ראיתי מודעה של סוכן שמשווק ספר מסוים, פניתי אליו וביקשתי ממנו לקנות את הספר, הוא אמר שהוא רוכש את הספר מספק אחר ועדיין אינו יודע את המחיר הסופי של הספר. ואמר שיעדכן אותי כדי שאדע כמה אני צריך לשלם [הוא כתב במודעה שצריך לשלם לפני הזמנת הספר]. יודגש, שאני הסכמתי לקנות את הספר גם במחיר גבוה, ולכן הצורך לדעת את המחיר לא היה בשביל גמר הדעת, אלא רק כדי לדעת כמה צריך לשלם לצורך הזמנת המוצר.
בפועל, המוכר לא יצר איתי קשר. אני הבנתי מכך שהוא שכח אותי, ולא היה לי כוח להתעסק עם זה, ולא חזרתי אליו.
שנה לאחר מכן, המוכר יוצר איתי קשר ואומר שבזמנו הוא הזמין את הספר עבורי, והוא תובע ממני לשלם על הספר. אני עניתי לו שהוא לא עדכן אותי שהספר הוזמן לפני שנה, וחשבתי שהמוצר לא הוזמן ולכן לא חשבתי שעלי ליצור אתו קשר, ועכשיו אין לי צורך בספר ואיני רוצה כבר לקנותו אותו. הוא טוען שהוא הזמין על פי מה ששלחתי לו, ואם אני לא לוקח את הספר הרי שאני מזיק אותו. לגבי השאלה מדוע לא עדכן שהספר הגיע ואני צריך לבוא לאסוף אותו הוא טוען שהוא ניסה ליצור איתי קשר אבל הטלפון שלי היה מקולקל. אני לא זוכר מה היה לפני שנה, יתכן שלא עניתי לטלפון מסוים, אבל וודאי שהייתי זמין במהלך התקופה הזו.
שאלותיי:
א. האם אני חייב לשלם על ההזמנה? אני חושב שאני פטור משתי סיבות – 1. בכלל לא הבנתי שההזמנה נסגרה בינינו לפני שנה, כיון שלא שלמתי על המוצר מראש, ובמודעה שלו היה כתוב שצריך לשלם מראש. 2. לדעתי המוכר התרשל ופשע בכך שלא עדכן שהמוצר הגיע וניתן לאסוף אותו, ולדעתי הטענה שלו שניסה להשיג אותי ולא הצליח אינה סבירה. והיה מוטל עליו להשקיע קצת יותר כדי לעדכן אותי. השאלה אם עיכוב אספקה של מוצר מהווה סיבה לביטול העסקה.
האם אני חייב לשלם לו על פי ההלכה, מדיני אדם או מדיני שמים כדי להסיר תרעומת.
תשובה:
שלום רב,
לא ניתן לפסוק בשאלה כגון זו בלא לשמוע את שני הצדדים, לכן אתייחס לנושא רק בפן העקרוני:
א. הבעת הסכמה גרידא לקנות ספר אינה יוצרת קנין, ומבחינה משפטית אדם רשאי לחזור בו. עם זאת, ראוי לאדם לעמוד בדיבורו ולא לחזור בו אלא כן מדובר בהפסד מרובה וכדו'.
ב. אם אדם גורם בדיבורו לכך שחברו יוציא כסף על פי בקשתו – הוא חייב לפצות אותו. לכן אם אדם אמר לחבירו קנה לי ספר ואני אשלם – הרי שהמבקש חייב לחזיר לקונה את ההוצאה הכספית שהוציא אלא אם כן הודיע לו שחוזר בו מבקשתו לפני שחבירו הוציא את הכסף.
ג. אם היה ברור לשני הצדדים שהספר נדרש עד מועד מסויים והמוכר לא סיפק את הספר עד אותו מועד – המזמין פטור מלשלם.
ד. כאשר חולף זמן רב מאד מאז ההזמנה צריך המוכר לקחת בחשבון שיתכן שהמזמין כבר אינו מעוניין בספר ומוטל עליו לוודא שההזמנה עדיין בתוקף.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
האם המחירים של המטבעות זה כולל מע"מ
תשובה:
המחירים אינם כוללים מע"מ, כמו שמצוין בצד השער המתפרסם.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
קניתי דירה במחיר למשתכן בחברת אייל פרץ יזמות ונדלן בפרויקט רובע הבינלאומי לוד, ונזכרתי לאחר מעשה שלא חתמתי מולם על היתר עיסקא, רציתי לדעת האם הם חתומים על היתר עיסקא, וכן האם הרב יכול לשלוח לי נוסח היתר עיסקא שהם מחוייבים לחתום לי ע"פ החוק,
ניסתי לברר שם במזכירות ולא הבינו כלל על מה אני מדבר
בתודה מראש שבת שלום.
תשובה:
לא ידוע לנו על היתר עסקא עליו חתומה החברה הזו. נוסח היתר עסקא תוכל למצוא באתר המכון. איני יודע על איזה היתר עסקא חייבים לחתום עפ"י החוק, והאם בכלל חייבים לחתום על היתר עסקא.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
מה זה אומר כשמופיע על מניה מסוימת "אינה חתומה על הת"ע, אך נכון לעכשיו אינה מנפיקה חוב"
זה אומר שכרגע היא בכלל לא צריכה היתר עיסקא כי היא לא מנפיקה אג"ח
תשובה:
אכן זה אומר שנכון לעכשיו הפעילות המשמעותית של החברה לא כוללת עסקאות שיש בהן איסור ריבית. אמנם אנו מדגישים שההיתר הוא בעדיפות נמוכה משום שעלולות להיות פעילויות מסויימות שיש בהן איסור ריבית.
השאלה נענתה ע"י - הרב רועי הכהן זק
שאלה:
אנחנו זכויים לקב כמה הטבות ממשלתיות ורוצים לדעת האם להתיחס להם או לחלק מהם כהכנסות לצורך מעשר כספים?
מדובר בהטבות האלה:
– סל קליתה
– סיוע בשכר דירה
– מענק לקנית מכשירי חשמל (הטבה מיוחדת לתוכנית סוכנות היהדות מסוימת)
– תוספת לסיוע בכשר דירה (חודשי, גם הטבה מיוחדת לתוכנית סוכנות היהדות מסוימת)
– הטבות מס (מניח שלא, אבל…)
– קצבת ילדים (האם אפשר לראות אותה כדומה להטבת מס/"הטבת ביטוח לאומי"?)
אם זה משנה, אני גם כבר עובד.
ויש גם מרכיבים של ההכנסות שלי של העבודה שגם אשמח לברר:
– קצבת הסעדה ממעסיק
– תגמול נסיות
– ביתוח בראיות פרטי
הטבות כראיס אשראי – כמו שוברים / סכום כספי "קאשבק"
אני מקווה שזה הכל ולא פספתי משהוא.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב וברוכים הבאים לארץ ישראל,
בברכה,
להסבר מהו היתר עסקא פרטי מול חברות, לצפיה ברשימת החברות מולם ניתן לחתום על היתר עסקא פרטי ולחתימה על היתר עסקא פרטי לחץ כאן
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: