טוען...
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם… ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי – אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית. מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה. המידע מעודכן לתאריך ט׳ בכסלו תשפ״ו
עודכנה רשימת החברות המאושרות
כ"ט סיון תשפ”ג
עודכנה רשימת החברות נכון למועד אלול תשפ"ד, המנפיקות אג"ח המאושרות וכן רשימת המניות המאושרות להשקעה ניתן לרכוש את הרשימות המעודכנות בדף של עסקים כהלכה.
לחצו כאן לרכישת רשימת החברות המאושרות
חדש! כתר י"ד יצא לאור
י”ט אב תשפ”ג
ספר כתר כרך יד יצא לאור בימים אלו.
הוא נכתה ע"י הרב אורי סדן ועוסק ב-"רשות המקומית בהלכה".
לפרטים נוספים ורכישת הספר לחצו כאן
היתר עסקא לחברת בי. טי. בי
ח' אלול תשע"ט
חברת בי. טי. בי. העוסקת בהלוואות חברתיות חתמה
על היתר עסקא של מכון כת"ר, המיועד להלוואות חברתיות.
ע"מ למנוע איסור ריבית התחייבה החברה שאישור היתר העסקא ע"י הצדדים הוא תנאי לביצוע ההלוואה.
לצפיה בהיתר העסקא
הכנס השנתי - תשפ"ה
ג' אב תשפ"ה
עלו לאתר קטעי הוידאו מכנס תשפ"ה.
לצפייה לחצו כאן
השאלה נענתה ע"י - הרב רועי הכהן זק
שאלה:
אנחנו זכויים לקב כמה הטבות ממשלתיות ורוצים לדעת האם להתיחס להם או לחלק מהם כהכנסות לצורך מעשר כספים?
מדובר בהטבות האלה:
– סל קליתה
– סיוע בשכר דירה
– מענק לקנית מכשירי חשמל (הטבה מיוחדת לתוכנית סוכנות היהדות מסוימת)
– תוספת לסיוע בכשר דירה (חודשי, גם הטבה מיוחדת לתוכנית סוכנות היהדות מסוימת)
– הטבות מס (מניח שלא, אבל…)
– קצבת ילדים (האם אפשר לראות אותה כדומה להטבת מס/"הטבת ביטוח לאומי"?)
אם זה משנה, אני גם כבר עובד.
ויש גם מרכיבים של ההכנסות שלי של העבודה שגם אשמח לברר:
– קצבת הסעדה ממעסיק
– תגמול נסיות
– ביתוח בראיות פרטי
הטבות כראיס אשראי – כמו שוברים / סכום כספי "קאשבק"
אני מקווה שזה הכל ולא פספתי משהוא.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב וברוכים הבאים לארץ ישראל,
בברכה,
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
אני מחזיק היום חסכונות בקופת גמל (רגילה, ללא הכשר מיוחד) וגם לוקח הלוואה כנגד הכספים שלי המופקדים בה. למנהל הקופה יש היתר עסקא על מכלול פעולותיו; אבל מאחר ומקור ההלוואה איננה ממנו אלא זה חלק מכספי המפקידים בקופה, והם אינם חתומים ישירות על היתר עסקא (ובדרך כלל אינם יודעים כלל מה זה …), אני חושש, שיש כאן בעיה של ריבית. וזאת לא רק ללוקח הלוואה אלא גם לכל המפקידים בקופה, שמכספם ניתנות ההלוואות האלה.
מה דעת רבני המכון בנדון?
תשובה:
אכן יש בהחלט מקום לחשש שאתה מעלה. כדי ללמד זכות ניתן לומר שכל העמיתים מסכימים שכספם יתנהל בהתאם לכללי הקופה, והיות שהיא חתומה על היתר עסקא הרי ממילא יש הסכמה לזה – אבל זו סברא דחוקה.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
ישנו מבצע דרך דף בפייסבוק שנקרא השקעות לעצלנים, ושם מופיעה הרשימה הבאה של קופות שדרכן אפשר לפתוח מסחר עצמאי:
פסגות, אקסלנט, מיטב ועוד. הההטבות הטובות ביותר הן בפסגות.
1. ורציתי לשאול האם יש להם כשרות שאתם נותנים לה?
2. במסחר עצמאי (פסיבי) שלי, כנראה על S&P500 האם זה בכל החברות לא יהיה בעייתי או שיש חשש שכן?
3. לצורך העניין מדד תל אביב 125 עולה יפה בשנים האחרונות, האם מבחינת כשרות/הלכה יש איכשו דרך לקנות אותו או כל משו ישראלי?
4. האם קרנות איריות הן כולן כשרות או שיכול להיות בעיותיות איתן?
נקודה שחשוב לי להבהיר, אני משקיע נטו לחיסכון כיוון שאין לי גב כלכלי ותחום הכסף הוא נושא מאתגר בשבילי, ועד כה השקעתי דרך קופת גמל מיטב, ועכשיו הבנתי שלהשקיע עצמאית דרך חברה כמו פסגות מיטב וכו זה משתלם יותר כי משלמים דמי ניהול מזעריים.
השאלה אם משו משתנה בעקבות זה? יש משו שצריך לשים לב בהשקעה עצמאית?
תודה רבה!
תשובה:
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה! השקעתי בכמה קרנות סל שמחקות את מדד ת"א נדל"ן, ות"א ביטוח וכן ת"א נפג וגז.
רק אח"כ ראיתי ברשימה שפרסמתם שבניירות ערך בהם השקעתי כתוב "יש נכסים לא כשרים".
העניין הוא שאם אני ימכור את זה עכשיו זה מחייב בעצם לשלם מיסוי על הרווח, וכן יתכן שאפסיד עליות במהלך הזה..
האם אני צריך למכור את כל מה שהשקעתי בניירות ערך האלה, ולקנות עם הכסף ניירות ערך שבהם כתוב "כל הנכסים כשרים", או שאפשר להשאיר את זה כך, ופשוט מעתה והלאה לקנות רק ניירות ערך שבהם כתוב כל הנכסים כשרים?
בנוסף חיפשתי היטב ברשימה שלכם וכמדומני שאין ניירות ערך שמחקות את מדד ת"א ביטוח/ ת"א נפט וגז/ ת"א נדל"ן ושכתוב עליהם "כל הנכסים כשרים".
יש סיבה לכך? האם יש דרך כשרה וראויה להשקיע בקרנות שמחקות את המדדים האלה(ת"א ביטוח/נפט וגז/נדל"ן)?
וכן, האם השקעה בקרנות סל כשרות זה עיקר הדין/עדיף/ראוי/חומרה?
תודה רבה!
תשובה:
יש עדיפות הלכתית להשקעה במסלולים המאושרים הלכתית, אולם יש על מה לסמוך גם בהשקעה במסלולים הרגילים. לשיקולך האם לסמוך על שיטות המקילים כדי למנוע את הפסד שאתה חושש לו.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
היי,
אני רוצה לסחור בחוזים עתדיים דרך ברוקר שלא ניתן לזהות בבירור שהוא בבעלות של גויים כי הוא מוזחק על ידי גופים ומשקיעחם שיש בניהם יהודים ובכללי הוא נקנה על ידי חברה גדולה אחרת,
1. החוזים שם אוטומטית במינוף של פי כמה , האם אכן היה מדובר בברוקר יהודי זה עדיין יהיה בסדר לסחור במינוף כי מדובר במסחר תוך יומי בלבד? ואין בעיית ריבית בגלל שזה לא כמו מנייה שמחזיקים חלק מחברה?
2. והאם מותר לעשות עסקאות שורט שם באותה המידה?
תודה רבה.
תשובה:
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה יש קרנות כספית שמצויין באתר שהן כשרות כיצד אדע האם המידע אמין ומי נותן הכשרות לדוגמא באתר פנדר יש רשימה של קרנות כספית שמתוכם מצויין על שלשה שהן כשרות האם אפשר לסמוך על מידע זה? תודה רבה
תשובה:
בד"כ באתר של בית ההשקעות המנהלת את הקרן ניתן לראות את אישור הכשרות הכולל את רשימת המסלולים המפוקחים.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
האם מותר לעבוד בהנהלת חברה ציבורית שנסחרת בבורסה, שנמצאת ברשימת המניות המאושרות תחת הכותרת "חילול שבת בהיקף שולי" והיא מאושרת להשקעה ?
תשובה:
ככלל מותר לעבוד בחברה אבל לא בתפקיד הגורם באופן ישיר ליהודים לעבוד בשבת.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום
שאלתי את חברת פלוס 500 האם יש להם היתר עיסקא
וענו לי שמבירור שעשו עם המכון אין צורך
ואפשר לסחור גם ללא היתר
השאלה שלי היא,
האם זה נכון, ומדוע?
תודה רבה
תשובה:
אכן זו התשובה שהחברה קיבלה מאיתנו. התשובה נכונה למועד השאלה.
להסבר מהו היתר עסקא פרטי מול חברות, לצפיה ברשימת החברות מולם ניתן לחתום על היתר עסקא פרטי ולחתימה על היתר עסקא פרטי לחץ כאן
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: