שאלות ותשובות

נזקי גרמא

שאלה:
אני כותב עבודה במסגרת סדנה במשפט עברי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ברצוני לשאול מספר שאלות על נזקי גרמא. 1. לפי ההלכה גרמא בנזיקין פטור, מכיוון שמדובר בנזק שאינו ישיר ואינו בגוף הממון, ודורש צד שני שיעשה מעשה לשם התגבשות הנזק, לאיזה קטגוריה במשפט האזרחי ניתן להשוות את נזקי הגרמא? רשלנות? קשר סיבתי? שאלת הליך הגרימה? ומה המשמעות שבנזקי גרמא אדם לעיתים עושה דבר באופן אקטיבי כמו זריקת סם בפני בהמת חברו ובכל אופן הוא פטור? 2. מה היתרון של בתי הדין לממונות על בתי המשפט בשאלות נזיקיות כדוגמת גרמא בנזיקין (מעבר לאיסור ערכאות) אם בסופו של דבר הם מחתימים את הצדדים על שטר בוררות בו הם יכולים לחייב את המזיק בנזקי גרמא? דהיינו בסופו של יום אין כאן דין תורה מהותי!, מדוע בתי הדין אינם מחילים דין תורה מהותי ופוטרים מזיק בגרמא? תודה רבה!
תשובה:
1. יש להקדים ולומר שההבחנה בין הדין הפלילי לבין הדין האזרחי בד"כ אינה קיימת במשפט העברי. אדם המזיק נחשב כמי שעבר עבירה וככזה עבר על הדין הפלילי אך העונש הוא עונש "אזרחי" של תשלום הנזק, וכן הוא בגנב, בחובל בחברו ועוד. עקרון זה יכול להסביר גם את הפטור של גרמא: הפטור של גרמא בד"כ נוגע ליסוד העובדתי של העבירה, כלומר מעשה שנעשה בגרמא אינו מקיים את היסוד העובדתי, וזוהי סיבת הפטור במניח סם לפני בהמת חבירו. עם זאת, לעיתים הא נוגע גם ליסוד הנפשי, משום שלעיתים כן מחייבים גם על נזק שנעשה בגרמא - אם נעשה מתוך כוונה לפגוע, וזהו דין גרמי - לפי חלק מן הראשונים. כמו"כ לעיתים נובע הפטור של גרמא מהעדר קשר סיבתי. 2. בית הדין כן מחילים במקרים רבים את הפטור של גרמא, ולכן, בשונה מבתי המשפט, בית הדין במקרים רבים לא יחייב על הוצאות עקיפות, הפסד רווחים ועוד. אכן, כמו שכתבתי לעיל, לעיתים ביה"ד יחייבו בגרמא והדבר יהיה תלוי בין השאר בכוונתו של המזיק, או בשאלה האם הנזק נגרם כתוצאה מכך שהניזק הסתמך על המזיק, וכן בדברים נוספים.
השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר, בתאריך י"ב שבט תשע"ד