האם מותר לקחת דברים מפחי מיחזור (ב)
שאלה:
בתשובתכם באתר ישנה השוואה למצודות?
השאלה מדוע זה שווה הרי המצודה הינה בגדר חצר המשתמרת לכה"פ מדרבנו משא"כ פחי מיחזור כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, כמו"כ רוב האנשים אינם מתחשבים בפסיקה ולכן כשצריכים בקבוק או נייר נוטלים משם?
תודה
תשובה:
יישר כח לשואל. בעקבות השאלה אנו נוגעים בנקודה עקרונית, מה המודד להגדרת "חצר המשתמרת" לענין קנין חצר, האם התנאים האובייקטיביים של החצר, או המציאות בפועל.
בנידון זה כתב נתיבות המשפט (סי' ר' ביאורים ס"ק ג):
"...והנה מה נקרא אינה משתמרת, נראה דדוקא כשהוא מגולה בלא מחיצות נקרא אינה משתמרת, אבל כל שיש מחיצות סביב, אף שאינו נעול במנעול, נקרא חצר המשתמרת. וכן מוכח בגיטין בפרק הזורק (דף ע"ט ע"א). וראיה לזה, דהא כלים מטעם חצר הוא כמבואר בשיטה (ב"מ ט' ע"ב ד"ה וז"ל הרשב"א), וא"כ קשה למאן דסבירא ליה דבעינן דוקא בתוכה, א"כ כלי בסימטא אמאי קנה דהא לאו משתמרת הוא, ועומד בתוכה אי אפשר בכלי, אלא על כרחך דמחיצות הכלי כמחיצות החצר וחשיב כחצר המשתמרת."
מבואר בזה שאף שהמקום אינו נעול ואפשר לקחת ממנו, בכל זאת נחשב מקום המשתמר לענין קניין. למדנו בזה שמתייחסים למקום עצמו אם באופן טבעי הדבר משתמר בתוכו, ולכן כלי הנמצא בסימטא שיש שם עוברים ושבים קונה מטעם חצר, כיון שהדבר הנמצא בתוכו הוא שמור מצד המקום עצמו.
ומכאן לנידונינו, הבקבוקים הנמצאים במתקן שיש לו מחיצות, הם שמורים מחמת המקום ואינם עשויים להתגלגל החוצה באופן טבעי או ע"י בע"ח. והרי זה דומה למצודות של חיות, שהמצודה נמצאת במדבר במקום הפקר, ויתכן שגם שם יש אינשי דלא מיעלי שלוקחים מהמצודות, ואעפ"כ נפסק שאם המצודה כלי ה"ז גזלן גמור ואם אינה כלי ה"ז אסור מד"ס. א"כ ה"ה בנד"ד.
לאור זאת אין זה משנה אם יש מאנשי המקום רגילים לקחת משם, כיון שבאופן עקרוני הדבר אסור.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים, בתאריך א' תמוז תשע"ד