תשלומי נזקי קטן
שאלה:
שלום . קיבלתי כסף על תביעה שתבעתי עם עוד" על האצבע של הילדה שלי שהיא הייתה קטנה נכרתה לה האצבע . השאלה היא האם מותר לי להשתמש בכסף או שזה שייך לילדה
תשובה:
שלום רב,
הלכה פסוקה ברמב"ם (הל' חובל ומזיק פ"ד הל' יד), החובל בבת קטנה של אחרים, אם נזק הפוחת אותה מכספה הוא, הרי הוא של אב, וכן שבתה של אב, שהרי מעשה ידיה וכסף מכירתה של אביה הוא, עכ"ל. ואמנם כיום אין האב יוכל למכור את בתו, וגם אסור לו לקדשה כשהיא קטנה (שו"ע אבעה"ז לז ח. וכן על פי החוק), מ"מ בדיעבד אם קידש - הקידושין חלים.
אבל הרא"ש (ב"ק פ"ח אות ז) כתב, ומיהו לקמן בברייתא אמרינן דאם חבל בה אחר, אפילו סמוכה על שולחן אביה הוי שבת דידה. דבמידי דאתי לה מעלמא לא קפיד. עכ"ל.
נמצאנו למדים שנידון זה נתון במחלוקת: לפי הרמב"ם הכסף של האב ואילו לפי הרא"ש הכסף של הבת.
השו"ע (חו"מ סי' תכד סע' ו) העתיק את פסק הרמב"ם, אבל הרמ"א (שם) כתב: וי"א דווקא בסמוכה על שלחנו (=של אב), אבל אינה סמוכה על שלחנו, הוא שלה) (טור בשם הרמב"ם). וי"א דאפילו בסמוכה על שלחנו הוא שלה, אם אחרים חבלו בה (שם בשם הרא"ש) וכו'.
הרי שנחלקו בזה השו"ע, שסובר כרמב"ם, עם הרמ"א שסובר כרא"ש.
הערוך השולחן (חו"מ סי' תכד סע' ט) הוסיף בדעת הרמ"א ע"פ הרא"ש, ואף אם יאמר (=האב) שמקפיד, לא צייתינן ליה, דמסתמא מחל לה בשעת החבלה ועתה רוצה לחזור בו. עכ"ל.
לפ"ז נידונינו לכאורה נתון במחלוקת רמב"ם ושו"ע עם הרא"ש ורמ"א. אמנם מלשון השאלה נראה שמדובר שבזמן החבלה היתה הבת קטנה, כלומר לפני בת מצוה, אבל בזמן התשלומין היא כבר גדולה. אם אמנם כך, הרי לא שייך בזה הטעם של הרמב"ם שכסף קידושיה ומכירתה שלו, שהרי אינו יכול לקדש את בתו הגדולה וגם לא למכרה.
מסקנה: אם הבת גדולה בזמן שהתקבל הכסף, הרי הוא שייך לה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון, בתאריך י"ז אלול תשע"ח