דף הבית - ניירות עמדה - הארכת שעון הקיץ
ניירות עמדה

הארכת שעון הקיץ

מכון כת"ר | כ"ז תשרי תשע"ד
בימים אלו פורסם כי שר הפנים החליט להאריך כבר השנה את שעון הקיץ כך שיהיה בתוקף עד לסוף חודש אוקטובר – בהתאם למקובל במדינות רבות בעולם בהם מתחיל שעות החורף באחד בנובמבר. בנמקו את הצורך בהארכת שעון הקיץ ציין יו"ר הועדה להארכת שעון הקיץ, שמואל אבואב, כי שעת אור נוספת תתרום לרווחת הציבור וגם למשק. היא תתרום גם לתחושת הבטחון והמוגנות להורים ולילדים, לנוחות של האזרחים, לתחושת הרווחה, לערנות, וזה ישפיע על מצב הרוח ואיכות החיים. מנגד נשמעים קולות מהציבור הדתי כי הארכת שעון הקיץ תפגע בהלכה. מכון כת"ר העוסק בנקודות המפגש שבין ההלכה והכלכלה נדרש לחוות דעתו בעניין.

א. פתיחה
בימים אלו פורסם כי שר הפנים החליט להאריך כבר השנה את שעון הקיץ כך שיהיה בתוקף עד לסוף חודש אוקטובר – בהתאם למקובל במדינות רבות בעולם בהם מתחיל שעות החורף באחד בנובמבר. בנמקו את הצורך בהארכת שעון הקיץ ציין יו"ר הועדה להארכת שעון הקיץ, שמואל אבואב, כי שעת אור נוספת תתרום לרווחת הציבור וגם למשק. היא תתרום גם לתחושת הבטחון והמוגנות להורים ולילדים, לנוחות של האזרחים, לתחושת הרווחה, לערנות, וזה ישפיע על מצב הרוח ואיכות החיים. מנגד נשמעים קולות מהציבור הדתי כי הארכת שעון הקיץ תפגע בהלכה.
מכון כת"ר העוסק בנקודות המפגש שבין ההלכה והכלכלה נדרש לחוות דעתו בעניין.
 

ב. הארכת שעון הקיץ – לא שאלה הלכתית
לוח הזמנים של היהודי השומר תורה ומצוות מושפע מאד מזמני הזריחה והשקיעה: זמן תפילת שחרית תלוי בזמן הזריחה וזמן כניסת וצאת השבת והמועדים ובכללם יום הכיפורים תלוי בזמן השקיעה. זמנים אלו נקבעים על פי השמש ואינם תלויים כלל בשעון הנהוג במדינת ישראל. משמעות הדבר היא כי ניתן לקיים כל מצוה בכל שעה על גבי השעון לזריחה או לשקיעה.
אכן, אף שאורכו של צום יום הכיפורים לא משתנה עם הזזת השעון, בכל זאת קשה יותר מבחינה פסיכולוגית לסיים את הצום שעה מאוחר יותר, אך אין זו שאלה הלכתית.
אדרבה, יש בהארכת שעון הקיץ אף תועלת מסוימת מבחינת נוחות קיום המצוות שכן היא מקלה על האפשרות להתפלל תפילת מנחה במנין לאחר שעות העבודה. גם בנוגע לזמן קריאת שמע יש תועלת בהארכת שעון הקיץ. הזריחה המאוחרת גורמת לכך שסוף זמן קריאת שמע יתאחר גם הוא מה שמאפשר לקרוא קריאת שמע בזמנה גם למי שמאחר קום.
לכן ברור כי ההתנגדות בציבור הדתי להארכת שעון הקיץ אינה נובעת מסיבות הלכתיות.
 

ג. השלכת הארכת שעון הקיץ על זמני תפילת שחרית
למרות האמור לעיל, אין להתעלם מכך ששעון הקיץ עלול להקשות בעיקר בכל הנוגע ל אפשרותו של העובד להתפלל תפילת שחרית לפני צאתו לעבודה. דומה כי העדר היכולת להתפלל לפני היציאה לעבודה הינה השלכה אותה על המדינה כמדינה יהודית לקחת בחשבון.
ההלכה קובעת כי תפילת שחרית אמורה להתחיל כעשרים דקות לפני זריחת השמש[1]עם זאת ההלכה מכירה באילוצים שונים ומאפשרת במקום בו הדבר נדרש להתחיל את תפילת שחרית קודם לכן[2], כחמישים דקות לפני הנץ החמה, אך לא מוקדם יותר[3].
בדיקת זמני היום מעלה כי אם יונהג שעון קיץ עד סוף חודש אוקטובר, הרי במחצית השניה של החודש יהיה צורך להתחיל להתפלל לאחר השעה 6 בבוקר. ההשלכה לכך היא שסיום תפילת שחרית, אפילו למי שרוצה להתפלל לפני הנץ, יהיה לא לפני השעה 6:45, ובימי שני וחמישי בהם התפילה מתארכת  אף מאוחר יותר.
בחלק ממקומות העבודה נדרשים העובדים לצאת מביתם עוד קודם לכן – מה שלא יאפשר להם להתפלל תפילת שחרית לפני יציאתם לעבודה.
 

ד. הצורך בחקיקה מתאימה
כאמור לעיל, הארכת שעון הקיץ עלולה ליצור מצב בו עובדים לא יוכלו להתפלל בביתם לפני היציאה לעבודה, ויצטרכו לעשות זאת במקום עבודתם, ובעניין זה עלולים הם להתקל בבעיה.
סעיף 20 (ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א  - 1951 קובע כי:
עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.
סעיף 1 לאותו חוק קובע:
שעות עבודה פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסמכות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר, ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(אחוץ מהפסקות על פי סעיף 20;
מכאן שזמן התפילה הנקבע בסעיף 20 לחוק אינו חלק משעות העבודה. כלומר, אף שהעובד זכאי להתפלל במהלך יום עובדתו, הוא לא יקבל שכר מהמעביד על זמן התפילה.
עובדה זו עלולה ליצור קשיים ביחס לתפילת שחרית:
תפילת מנחה בהיותה קצרה ניתן להתפלל במהלך הפסקת הצהרים הניתנת ממילא לעובדים, כך ששכרו של העובד לא יפגע.
אולם תפילת שחרית ארוכה הרבה יותר, ועל כן לא ניתן להתפלל שחרית במהלך ההפסקה הרגילה, ומה עוד שההפסקה ניתנת בד"כ בצהרים – לאחר זמן תפילת שחרית. ואף אם ניתן היה להעביר הפסקה זו לבוקר ולנצלה במלואה לתפילה- אין זה סביר שאותו עובד שהתפלל שחרית יצטרך לעבוד ברצף כל שעות היום בלא כל הפסקה ובלא כל אפשרות לאכול.
הארכת יום העבודה עבור מי שהתפלל שחרית גם היא לא תמיד אפשרית כך שעלול להווצר מצב בו יפגע שכרו של עובד הרוצה לקיים את החובה המוטלת עליו להתפלל תפילת שחרית.
 

ממולץ על כן שבמקביל להארכת שעון הקיץ, תחוקק הכנסת חוק הקובע כי עובד הנדרש לצאת מביתו למקום עבודתו בטווח של פחות מארבעים דקות מזמן טלית ותפילין, יתאפשר לו להתפלל שחרית במקום עבודתו בלא ששכרו יפגע.
 
ה. בחינת היבטים שונים של הארכת שעון הקיץ
במחקר שנערך ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת והוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה בתאריך ל תשרי תשע"ג 16/10/2012 הובאו עיקרי מסקנותיה של וועדה שמונתה על ידי שר הפנים ואשר נועדה לבחון את ההביטים השונים של הארכת שעון הקיץ.
הוועדה קבעה כי נושא החסכון באנרגיה היה נכון בעבר עת לא היה נהוג להפעיל תאורה בשעות האור, ולא היה נהוג גם שימוש נרחב במזגנים. כיום מופעלים תאורה ומזגנים גם בשעות האור הן בבתים פרטיים, הן במשרדים והן במרכזי מסחר. לפי דוח הוועדה, לא הוצג לה כל מחקר שבו תמיכה מובהקת בטענה שהפעלת שעון הקיץ מביאה לחיסכון באנרגיה או לעלייה בצריכת אנרגיה.
הוועדה גם לא מצאה מחקרים תקפים המעידים על עלייה בפריון העבודה והייצור בתקופת שעון הקיץ.
גם בנושא תאונות הדרכים לא מצאה הוועדה מחקרים שמוכיחים קשר סיבתי בין שעון קיץ לבין ירידה או עלייה במספר תאונות הדרכים.
לסיכום ציינה הוועדה מציינת כי לא מצאה ביסוס לקיומו או להיעדרו של קשר סיבתי בין הפעלת שעון קיץ ומשכו לבין השפעות של ממש על תחומי החיים הנ"ל.
יצויין שגם הוועדה הנוכחית שהחליטה להאריך את משך שעון הקיץ הסכימה שמידת החסכון באנרגיה שבהארכת שעון הקיץ היא זניחה: יו"ר הוועדה הסביר כי התרומה הכלכלית בהארכת שעון הקיץ מגיעה משני מישורים: הראשון הוא חיסכון באנרגיה בהיקף של 50 מיליון שקל, והשני - תוספת של פעילות כלכלית בעוד 250 מיליון בגופי המסחר, התיירות ותרבות שעות הפנאי".
הרי לנו שמדובר בסכום נמוך מאד של חסכון באנרגיה, כאשר מולו עומדת תוספות הפעילות הכלכלית שהיא עצמה עשויה להביא לתוספות בצריכת האנרגיה הן כתוצאה מריבוי נסיעות של רכבים והן כתוצאה מהפעלת בתי העסק שעות רבות יותר.
 

ו. הארכת שעון הקיץ - עמדת הציבור
במחקר הנ"ל של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הובאו גם תוצאות סקר דעת קהל המעלה כי קיים איזון בין המצדדים להארכת שעון הקיץ לבין המתנגדים לכך50% מהנשאלים תמכו בהארכת שעון הקיץ33% התנגדו לכך ו 13% תמכו בקיצור שעון הקיץ.
ממצאים אלו מלמדים כי הקביעה של הוועדה החדשה שהוקמה ע"י שר הפנים על פיה הארכת שעון הקיץ תשפיע לטובה על "מצב הרוח ואיכות החיים" אינה בהכרח מוסכמת על הכל, וכמחצית מהציבור סבורים אחרת.
 

ז. סיכום ומסקנות
אין ראיות חד משמעיות לקיומה של תועלת כלכלית משמעותית מהארכת שעון הקיץ. ואילו התועלת מבחינת איכות החיים נתונה במחלוקת ציבורית.
מאידך, קיימת פגיעה ברורה בעובדים המשכימים קום למקום עבודתם ואשר עלולים להיתקל בקושי בכל הנוגע לתפילת שחרית.
על כן המלצת מכון כת"ר הינה להימנע מהארכת שעון הקיץ מעבר לתחילת אוקטובר.
אם בכל זאת יוחלט על הארכה מעבר למועד זה יש במקביל לשנות את חוק שעות העבודה והמנוחה באופן שיתאפשר לעובדים להתפלל תפילת שחרית בלא פגיעה בשכרם.
 


[1] שולחן ערוך אורח חיים סי' פ"ט סעיף א "זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה". בסעיף זה מדבר השולחן ערוך על תפילת עמידה בלבד. על מנת לתזמן את תפילת העמידה עם זריחת השמש יש להניח תפילין ולהתחיל את התפילה כולה כעשרים דקות לכל הפחות קודם לכן.

[2] שולחן ערוך אורח חיים סי' נ"ח סעיף א " זמן קריאת שמע של שחרית, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו". בפוסקים מובא כי כמות אור זו מופיעה כחמשים דקות לפני זריחת השמש.

[3] שכן קריאת שמע חייבת להאמר כאשר האדם עטוף בטלית ומעוטר בתפילין כפי שפוסק השלחן ערוך אורח חיים סי' ל"ז סעיף ב "צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו  בשעת ק"ש ותפלה".