בשלהי שנת השמיטה תשע"ה, נערך ברעננה הכנס השנתי של מכון כת"ר שעסק בנושאי שמיטת כספים וחדלות פירעון.
במסגרת הכנס, שאורגן בסיוע המחלקת להשכלת מבוגרים בעיריית רעננה, הושק גם הכרך העשירי מסדרת ספרי מכון כת"ר, כרך שנכתב ע"י הרב אורי סדן ועוסק בדיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה. דברי הערכה לספר השמיע סגן נשיא ביה“ד לעבודה באזור ת“א השופט שמואל טננבוים.
כמו בכנסים הקודמים של מכון כת"ר, גם כנס זה היווה מפגש ייחודי בין רבנים מהשורה הראשונה ובראשם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, וחבר בית הדין הגדול ומנהל בתי הדין לשעבר הרב שלמה דייכובסקי, לבין משפטים מובילים וביניהם שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א ושופט הפירוקים הבכיר איתן אורנשטיין הזכור כמי שבפניו התקיימו הדיונים בעניין נוחי דנקנר וחברת אי. די. בי.,
במהלך הכנס נערך פאנל בהנחיית היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד יואל בריס, ואשר השתתפו בו בנוסף לשופט אורנשטיין גם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ ניסן סלומיאנסקי, האפוטרופוס הכללי פרופ‘ דוד האן, עו“ד רם כספי ועוד.
הכנס נפתח בדבריו של הרב יצחק בזק אשר סקר את פעילות מכון כת"ר, והציג את נושאי הדיונים בכנס בשנה זו.
את הרצאת הפתיחה נתן הרב הראשי לישראל הרב לאו, אשר אמר בין השאר, כי אברך שהתגרש וחוייב במזונות לא יוכל לבקש הפחתת גובה המזונות בטענה כי מלגת הכולל שהוא מקבל אינה מספקת לתשלום מזונות בסכום שנקבע. הרב ציין כי על האברך לצאת לעבוד על מנת שיוכל לשלם את המזונות כפי שחוייב. ואף אם קודם נישואיו סיכם שישב וילמד כאברך כולל בלא לעבוד, לאחר הגירושין זהו מצב חדש והסיכום שסוכם טרם הנישואין אינו רלוונטי עוד למצב זה. עוד הוסיף הרב כי מועצת הרבנות הראשית תתכנס בקרוב בכדי לדון האם לשנות את הגיל שעד אליו מחייבים אב במזונות הילדים.
השופט נעם סולברג שדיבר לאחריו, אמר כי המשפט אינו חזות הכל, וקצרה ידו של המשפט לעשות צדק עם כל אחד ואחד מבני החברה. השופט הוסיף כי הוא חלוק על הקריאה צדק ולא צדקה, "לא נגיע אל צדק חברתי רק על בסיס האינדיבידואליזם המצוי בבסיס שיח הזכויות. יש צורך באחריות חברתית, בתחושה של מחויבות מצדו של היחיד כלפי זולתו, כלפי החברה וכלפי המדינה." בעניין מקומו של המשפט העברי בהכרעות בתי המשפט אמר השופט סולברג כי במשפט איננו פוסקים הלכה אך שואבים מן המשפט העברי עקרונות להשראה.
הרב שלמה אישון הרצאה בנושא שמיטת כספים בכלכלת מדינת ישראל וציין כי ההלכה מאפשרת להחיל את שמיטת כספים (אפילו בלא שימוש בפרוזבול) רק על הלוואות שניתנו כחסד לעניים ולא על הלוואות שניתנו למטרות עיסקיות אותן תהיה חובה לפרוע גם לאחר שנת השמיטה.
את הרצאת הפתיחה במושב השני נתן הרב שלמה דייכובסקי אשר אמר כי אמנם ההלכה מכירה במושג של חברה בע"מ, אך היא לא תכיר בחברה כאישיות משפטית נפרדת כאשר בעלי החברה מנצלים את מושג החברה בע"מ לשם משיכת כספים מהון החברה באופן שיעשיר אותם ויהפוך את החברה לחדלת פירעון. במצבים אלו יש לעשות "הרמת מסך".
על פי ההלכה, הוסיף הרב דייכובסקי, ההסדרים הקיימים בעניין חדלות פירעון אינם תקפים כאשר מדובר בחיוב מזונות האשה והילדים. בעל חייב לחלוק עם אשתו במזונות בכל מצב: מי שיש לו מזונות המספיקים ליום אחד בלבד – חייב לחלוק אותם עם אשתו. אף מי שמקבל קצבת נכות – חייב לחלוק אתה במה שיש לו. החוק המוצע בעניין חדלות פירעון, קבע הרב, מתעלם מכל זה ואינו קובע הסדר שונה בנוגע לחיוב מזונות.
עוד אמר הרב כי היתר העיסקא הוא נשמת אפם של הבנקים בפרט, ושל הכלכלה במדינה בכלל. על כן יש לעשות מאמץ שלא לפגוע בו - בכדי שלא תנעול דלת בפני לווין. עם זאת, אין להשתמש בהיתר העסקא על מנת לסחוט כספים ממי שאין להם על ידי קביעה של ריבית בגובה מוגזם.
בפאנל שנערך לאחר מכן מתח השופט איתן אורנשטיין ביקורת על תזכיר החוק החדש בעניין חדלות פירעון המגדיר חדלות פירעון בהתאם למצבו הנוכחי של החייב בלא להתחשב ביכולתו העתידית להיות מסוגל לפרוע את החוב. עוד ציין השופט אורנשטיין שיש מקום להשאיר בעניין זה שיקול דעת רחב יותר לבית המשפט שיאזן בין האינטרסים השונים של הנושים ובעלי החוב.
הרב אורי סדן ציין שעל פי ההלכה מוטל בכל מקרה על החייב לפרוע את חובו לכשיהיה באפשרותו, וגם אם קיבל הפטר – אין הדבר פוטרו על פי ההלכה. הרב סדן ציין כי יש מקום להפטר על סכום הריבית ולא על הקרן.
