פרשת מסעי: תנאי בני גד ובני ראובן
הרב שלמה אישון
כאשר מודיע משה רבינו לעם מהם הדרישות שדרש מבני גד ובני ראובן כתנאי לכך שיקבלו נחלתם בעבר הירדן המזרחי הוא אומר: "אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְקֹוָק וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה: וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:"
רק תנאים המנוסחים בנוסח זה, נחשבים תנאים תקפים על פי ההלכה, כפי שנאמר במשנה במסכת קידושין: "ר' מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן - אינו תנאי, שנאמר: 'ויאמר... אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן, וכתיב: ואם לא יעברו חלוצים'."
ארבעה דברים מאפיינים את "תנאי בני גד ובני ראובן": א. תנאי כפול – אין די לומר מה יקרה אם יתקיים התנאי, אלא יש צורך לפרט גם מה יקרה אם לא יתקיים התנאי. ב. הן קודם ללאו – יש להקדים את האפשרות שהמעשה יתקיים לאפשרות שהמעשה לא יתקיים. ג. התנאי קודם למעשה – יש לנסח את המשפט באופן שהתנאי יאמר קודם המעשה התלוי בו. ד. התנאי צריך להיות דבר שאפשר לקיימו.
יש מהראשונים הסבורים שהצורך בהקפדה על כללים אלו הוא רק בדיני אישות, כגון המקדש אשה על תנאי, אך בדיני ממונות אין צורך בהקפדה על כך. אולם רבים מהראשונים סבורים שגם בדיני ממונות לא יהיה תוקף לתנאים שאינם כתנאי בני גד ובני ראובן.
אכן קיימת אפשרות פשוטה להביא לכך שתנאים ממוניים בחוזה יהיו תקפים לכל השיטות, אף אם נוסחו שלא באופן דלעיל. אפשרות זו היא ע"י הוספה של משפט בחוזה האומר כי התנאים שבו הינם "כתנאים העשויים כתיקון חכמים", או "כתנאי בני גד ובני ראובן".