שכר הבכירים במשק – האם דרושה חקיקה?
הרב שלמה אישון
המנהלים בחברות ציבוריות נחשבים כשליחים של בעלי המניות על מנת לנהל עבורם את עסקי החברה. כמובן ששליחים אלו זכאים לשכר עבור עבודתם בהתאם למה שיקבעו בעלי המניות.
מכאן שאם בעלי המניות הסכימו פה אחד על גובה השכר שיקבלו מנהלי החברה, אין מקום להתערב בהסכמתם - גם אם מדובר בשכר מופלג ביותר. (כל עוד אינם מבקשים סיוע מהמדינה בהצלת החברה.)
אלא שבפועל לא זהו המצב. השכר נקבע ע"י קבוצה מצומצמת שהיא בעלת השליטה בחברה, ובמצב זה יתכנו מצבים שבהם צריכה המדינה להתערב.
למשל, כאשר מצבה הכלכלי של החברה לא מאפשר שכר כה גבוה, או כאשר מתברר שרמתם המקצועית של הבכירים לא הצדיקה שכר כזה. במצבים אלו נפגעים בעלי המניות "הקטנים" מכוחם של בעלי השליטה וע"כ יש מקום עפ"י ההלכה לבטל את החלטתם.
זאת ועוד, כשליחים של בעלי המניות חייב הדירקטוריון לראות את טובת בעלי המניות בהחלטותיו. מחקרשנערךלאחרונהבארה"בהעלהכי במקרים רבים אין הדבר כך. עפ"י המחקר, אחדהמשתניםהעיקרייםהמשפיעיםעלשכרהבכיריםהיא היכולתשלהמנהללאכוףעלהדירקטוריוןחוזישכרהמשרתיםאותואישית. יכולתזונובעת בין השאר מן העובדהכילמנהלים, ובעיקרלמנכ"להחברה, ישהשפעהרבהעלהמנויים לדירקטוריון והוא אף משמש לעיתיםגםיו"רהדירקטוריון.
במצב כזה, לא טובתם של בעלי המניות עומדת לנגד עיני הדירקטוריון בקביעת גובה השכר, ועל זה נאמר "לתיקוני שדרתיך ולא לעוותיה" ועל כן החלטתם בטלה.
נקודה נוספת נוגעת לפער השכר בחברה עצמה. הרב עוזיאל זצ"ל כתב שעל פי ההלכה מצווה בעל הבית לשלם לפועליו שכר בשיעור שיוכלו לפרנס עצמם. מכאן שאין לקבוע שכר מופלג לבכירים כאשר הזוטרים בחברה משתכרים משכורות רעב. במילים אחרות: אם יש לחברה די כסף לתשלום שכר, יש ראשית להעלות את שכר הזוטרים.
לסיכום: במצב אידיאלי בו שיקולי הדירקטוריון הם טובת בעלי המניות וצרכי העובדים כולם - כולל הזוטרים, אין מקום להתערבות בחקיקה.
דומה, שלא הגענו למצב זה וע"כ נכון להגביל בחוק את גובה השכר.
בטעינה...
