פרשת שלח
הטובה היא אם רעה
הרב שלמה אישון
על בקשתו של משה רבנו לשלוח מרגלים לראות את הארץ "הטובה היא אם רעה" עונה הקב"ה: "אני אמרתי להם שהיא טובה שנאמר (שמות ג יז) אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה, חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדבר המרגלים למען לא יירשוה". על ישראל היה, איפא, לסמוך על דבריו של הקב"ה, ולא לבצע בדיקות נוספות.
האם כך הוא גם כאשר מדובר בבשר ודם? הרשאי קונה להסתמך על דברי המוכר בנוגע לתאור המוצר, ולבטל את המקח במקרה שימצא שהתאור לא היה נכון, או שמא מוטלת עליו חובה לבדוק את המוצר בעצמו, ומשלא עשה כן – מחל על זכותו לבטל את המקח.
שאלה זו נידונה בשו"ת הרא"ש: "ראובן שמכר לשמעון ב' נודות של שמן, ולא פתח שמעון הנודות, אלא סמך על ראובן ועל הסרסור, שאמרו לו שהוא טוב, וכאשר פתח נוד אחד למכור, מצאו עכור ועב... ישבע ראובן שנתן לו השמן טוב, כאשר התנה לתת לו, ואם לא ירצה ראובן לישבע, ישבע שמעון שהתנה לתת לו שמן טוב וצלול, וזהו השמן שנתן לו, ויחזיר לו השמן..." וכן פסק בשו"ע.
מכאן שאם הקונה נמנע מלבדוק את המוצר כיון שהסתמך על דברי המוכר אשר שיבח אותו שהוא שלם ללא פגם, רשאי הקונה לבטל את המקח - אף אם המוכר עצמו לא היה מדוע לפגם.
כך גם במקרה בו המוכר לא שיבח את המוצר אך נמנע מלידע על פגם חמור הנמצא בו: אם נמצא פגם חמור שברור שהמוכר היה מודע לו אך נמנע מלידע את הקונה אודותיו – יוכל הקונה לבטל את המקח. במקרה כזה תתקבל טענתו של הקונה שסמך על יושרו של המוכר, ועל דעת כן רכש את המוצר. (ספר כת"ר ג).
בטעינה...
