פרשת פקודי
דין וחשבון של הגזברים
הרב שלמה אישון
על הגזברים שאספו את הכסף לבית המקדש נאמר (מלכים ב יב): "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים:". מכאן שכאשר מדובר בגזברים כשרים, אין דורשים מהם דין וחשבון על מעשיהם.
ממדרש חז"ל בפרשת פקודי אנו למדים שגם כשמדובר באדם כשר – ראוי שימסור דין וחשבון: "אין ממנין שררה על הצבור בממון פחות משנים, והרי אתה מוצא שהיה משה גזבר לעצמו, וכאן אתה אומר אין ממנין פחות מב' אלא אע"פ שהיה משה גזבר לעצמו הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם, שנאמר 'אלה פקודי המשכן', 'אשר פקד משה' אין כתיב כאן אלא 'אשר פקד ע"פ משה' ע"י משה ביד איתמר. " (מדרש רבה).
להלכה פסק השו"ע (יו"ד רנז): "ואין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה, ולא בהקדש עם הגזברים, שנאמר: 'ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה, כי באמונה הם עושים'". והרמ"א הביא את דברי הטור: "ומ"מ כדי שיהיו נקיים מה' ומישראל, טוב להם ליתן חשבון".
אכן, כתב הש"ך (ס"ק ג) "אם קוראים עליו תגר שלא נהג כשורה וחושדין אותו בדבר שראוי להסתפק בעיני הדיין פשיטא שצריך לתת חשבון"
לדעת הנודע ביהודה (תנינא יו"ד קנז), גם כאשר קוראים עליו תגר אין הגבאי חייב לתת דו"ח מפורט בפני כל אחד: "שאין לדמות חשבון של גבאי לשאר חשבונות וק"ו שאין להכריחו לברר חשבונו ע"פ קוויטונג /קבלה/ על כל פרט ופרט דידוע שכמה דברים שצריך הגבאי להוציא ואי אפשר לו ליקח קוויטונג כלל. וכל זה אם יש מקום לחשדו כגון שרואים שנוהג שלא כשורה אבל בלא"ה פשיטא שאין להכריחו ליתן חשבון כלל וכלל רק הוא בעצמו טוב לו להיות בכלל והייתם נקיים".
