פרשת כי תבא
ארור מסיג גבול רעהו
הרב שלמה אישון
איסור הסגת גבול והארור בו מתקלל העובר עליו מתייחס, עפ"י פשוטו של מקרא, לגניבת קרקע על ידי הזזת גבולה של הקרקע. אולם מצאנו איסור הסגת גבול גם במסחר:
המהרש"ל (סימן פט) נשאל אודות יהודי שהחזיק בזכות גביית המכס כמה שנים, ועתה הגיע יהודי אחר ונישל את הראשון מפרנסתו ע"י שהציע למושל סכום גבוה יותר. בתשובתו הוא כותב שהראשון רשאי לתבוע מהשני שיחזיר לו את זכות גביית המכס, או שיפצה אותו על הנזק שנגרם לו. בדבריו מסתמך בין השאר על הרוקח האומר: "כל המקפח מחייתו של חבירו הוא בכלל ארור מסיג גבול רעהו". על דברי הרוקח מעיר המהרש"ל: "ורבים תמהו על דבר זה הלא הלאו דלא תסיג גבול כו' איירי בגוזל תחומו". בעקבות כך מחדש המהרש"ל שנראה שהרוקח הסתמך על כך שאיסור הסגת גבול מופיע בתורה פעמיים: בפרשתנו: "אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ", ובפרשת שופטים: "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים", "ונראה שכך היה הרוקח מקובל מרבותיו שהפסוק בפרשתנו בא לרבות השגת גבול של משא ומתן".
להלכה פוסק הרמ"א (חו"מ קנו א): "ואפילו ישראל שעושה מלאכה אצל עובד כוכבים, ורגיל בכך, אסור לישראל אחר ליכנס שם ולהוזיל המלאכה, ואם רוצה לעשות גוערין בו."
בכלל איסור הסגת גבול, האיסור לקנות דבר שחבירו מתעניין ברכישתו, כפי שפוסק השו"ע (חו"מ רלז א): "המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר." אכן הרמ"א שם מסייג דין זה: "וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם, ואין מחוסרין אלא הקנין. אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו."
בטעינה...
