אין הנבואה שורה אלא בחכם, גיבור ועשיר ובעל קומה (שבת צב,א). יכולתו של נביא למלא את תפקידו הרוחני ולהשפיע תלויה לא במעט במצבו החומרי. התלוי כלכלית באחרים, יקשה עליו להיות מוכיח בשער. מי שנתפס בחברה כאדם חלש, לא יוכל להיות מנהיג רוחני של העם. כך לא רק באדם פרטי, אלא גם במשפחת העמים. אומה השואפת להשפיע על העולם כולו חייבת להיות בעלת עצמאות כלכלית. תלות כלכלית באחרים גוררת בעקבותיה גם תלות רוחנית.
על החשיבות העצומה שבחוסן הכלכלי ניתן ללמוד מדוד המלך, אשר יצא למלחמה שלא היה בה צורך בטחוני מיידי - רק כדי לשפר את המצב הכלכלי (ברכות ד,ב). אלמלא המטרה הרוחנית, היתה השאיפה לעושר שאיפה שלילית, באשר היה בה משום עידוד לרכושנות וחומרנות. אולם כאשר העושר נועד על מנת לאפשר השפעה רוחנית על העולם, הופך הוא לדבר בעל ערך רוחני.
מביאי הביכורים היו מוליכים לפניהם שור שקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו (משנה ביכורים). השור מבטא את כח העבודה, וקרניו מצופות זהב מלמדות שאל העושר תביא בדרך ישרה רק העבודה, העמל והיגיעה. העטרה של זית רומזת לחכמה, שהרי שמן הזית, ששימש להאיר את המנורה, הוא סמל החכמה. "הרוצה שיחכים ידרים - סימן לדבר: מנורה בדרום" (בבא בתרא כה,ב). עטרה זו נועדה ללמדנו שמגמת העבודה והעושר אינה כשלעצמה, אלא שבאמצעותה ניתן להאיר את העולם כולו באור החכמה והדעת (עין-איה).
בחנוכה מציינים הן את חזרת המלכות לישראל, והן את הנס שבמנורה - ללמדנו על התלות ההדדית שבין המלכות על כל מרכיביה החומריים לבין ההשפעה הרוחנית.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם כספי מעשר כספים מיועדים לעניים בלבד, או שניתן להשתמש בהם גם למצוות אחרות.
הדרישה (יו"ד רמט) מביא בשם תשובת מהר"ר מנחם שמותר להשתמש בכספי מעשר כספים לשם קיום מצוות אשר אחרת לא היה מקיים,קרא עוד
פרשת משפטים תשלום הוצאות המשפט כתב הריב"ש (תעה): "ואשר שאלתם: מעניין ההוצאות שנעשית בזה הריב: על מי לפורעם? דעו: כי הוצאות הסופר לכתוב הטענות, על שניהם לפורעם... ובכלל זה, כל הוצאות שצריכין לעשות הדיינין בפסק דינם...".קרא עוד
