פרשת וארא
בחירת איש עסקים - בחירה חופשית?
הרב יואל דומב
מדוע נשא פרעה אחריות לעונשו אם ה' הסיר ממנו את הבחירה? ומה ניתן ללמוד מכך לעניין שאלות מוסריות של אתיקה עסקית?
"ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם"
שאלת הבחירה החופשית של האדם עומדת במוקד פרשת השבוע. הקב"ה מראש הודיע למשה שדבריו לא יתקבלו, ואכן פרעה לא רצה לשלח את עם ישראל בגלל מסר מאל שלא הכיר ולא ידע את גבורתו. בכך אמנם התקיימה התוכנית האלוקית -"למען רבות מופתי בארץ מצרים"-אך לא מובן כיצד ניתן להכות ולהעניש את פרעה על תגובתו הידועה מראש. ברור שפרעה לא יכול להרשות לעצמו לוותר על כוח עבודה כה חיוני למשק המצרי ללא הפגנת כל התנגדות-כמלך מצרים הוא עלול לשלם ביוקר על כך. גם אותות לא עשויות להרשים אותו, בפרט הראשונות שהצליחו חרטומיו לשבט. כיצד אם כך ניתן לומר שלפרעה ניתנה בחירה?
הרמב"ם מבאר (פ"ו מהלכות תשובה) שאכן לא ניתנה לפרעה בחירה בשלב הזה, כיון שמחמת רשעו הקודם איבד את זכות הבחירה. כך גם דרשו חז"ל: (שמות רבה פי"א) "כיון שראה הקב"ה שלא חזר בו מחמש המכות הראשונות, מכאן ואילך אמר הקב"ה אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק את לבו, כדי שאפרע כל הדין ממנו". כלומר שאחרי שפרעה כבר נטה לחזק את לבו, הוא הגיע למצב שבו כבר לא יכל לשוב בתשובה.
גם האתיקה העסקית מתמודדת עם השאלה האם באמת יש לאדם בחירה להיות איש עסקים טוב? כלומר, האם אין הכרח לפעמים לעשות פעולות שהן אמנם תקינות מבחינה מוסרית, אך בעייתיות במישור האתי? למשל, אדם שמגיע לראיון עבודה ונשאל באשר להרגלי הקריאה שלו, בודאי ירצה להציג את עצמו כמלומד, אף שלמעשה אינו קורא יותר ממדורי הספורט. כמו כן אדם שמרגיש הרבה יותר צעיר מגילו עשוי לרשום גיל יותר צעיר אף שהוא בעצם מבוגר יותר, כיון שלדעתו אין פרט זה עשוי להשפיע על טיב עבודתו. לטענת אלברט קר, אחד מהוגי הדעות הבולטים בתחום האתיקה, כללי אתיקה עסקית שונים מכללי אתיקה רגילה. האדם הנתון ללחצים של אובדן פרנסה ואובדן רמת חיים הכרוך ביציבות עבודתו עשוי לפעול אחרת ולפתח מוסר שונה מאדם שאינו במצב כזה. לדעת קר שקרים מעין אלו המוזכרים לעיל מוצדקים ואף מקובלים כחלק מההווי העסקי, הדורש מהאדם לקדם את עצמו בצורה הכי טובה. האם טיעון זו למעשה מוריד מהמחויבות המוסרית של האדם הנ"ל? האם נאמר שבעצם אין ברירה לאדם כזה?
ייתכן והיהדות תסכים ששקר "לבן" מוצדק במקרים מסוימים , ולכן במקרים שתוארו לעיל יש בסיס להתיר ניפוח עצמי לצורכי קידום עסקי- כל עוד לא מדובר בהסתרת מידע שעלול להזיק לאחר. אולם בהחלט ניתן לזהות כאן מדרון חלקלק הדומה למצבו של פרעה. כאשר מתחילים בפעילות מפוקפקת עלולים גם לעבור את הגבול הדק בין פעולה שמחמת הנסיבות מקבלת הכשר בדיעבד ליצירת "מוסר עסקי" חדש. גם פרעה יכל להצדיק את ניסיונותיו הראשונים להשתלט על העם היהודי, אך כאשר הפך אותם לעובדי כפייה והחל לרצוח את ילדיהם- איבד את המצפן המוסרי שלו והפך בבת אחת לרשע וגזען, ולכן במקביל לכך "איבד את בחירתו"-שלל מעצמו את האפשרות לפעול בצורה הגונה. כך גם איש העסקים המרשה לעצמו הונאות קטנות עלול להגיע למצב שהוא נותן גיבוי גם למעשים לא כשרים מבחינה מוסרית.
המסקנה אם כך: גם אם הותר לאדם לפעמים לעשות מעשים שאינם "אתיים", עליו להיזהר ולא להגיע למצב שמעשים אלו מהווים בשבילו נורמה רצויה ומקובלת.
בטעינה...
