פרשת בשלח
זה א-לי ואנוהו
הרב שלמה אישון
'זה אלי, ואנוהו" - התנאה לפניו במצות" (שבת קלג ע"ב)
אדם מחויב להשקיע מכספו לשם הידור מצווה, וכפי שנפסק בשו"ע (או"ח תרנו): "אם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בצמצום, כגון שהוא כביצה מצומצמת, ואח"כ מצא גדול ממנו, מצווה להוסיף עד שליש מלגיו בדמי הראשון, כדי להחליפו ביותר נאה. ויש מי שאומר שאם מוצא שני אתרוגים לקנות והאחד הדור מחברו, ייקח ההדר אם אין מייקרים אותו יותר משליש מלגיו בדמי חברו". ובמשנה ברורה: "ואפילו מי שאין חייו נדחקים א"צ לבזבז יותר משליש. אמרינן בגמרא עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה ופירש רש"י עד שליש משלו דהיינו אותו שליש שיוסיף בהידור מצווה משלו הוא שאינו נפרע לו בחייו כדאמרינן היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם אבל מה שיוסיף יותר על שליש יפרע לו הקב"ה בחייו עכ"ל והיינו אף דאינו מצווה ע"ז מ"מ אם יוסיף יפרע לו הקב"ה בעוה"ז וי"א דבאיש אמיד שנתן לו הקב"ה הון צריך להוסיף בשביל הידור אפילו יותר משליש;"
מה הדין כאשר הזמין ושילם עבור ספר תורה מהודר וקיבל ספר תורה השונה מציפיותיו?
בשו"ע (חו"מ רלג) פסק: "מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות, לוקח יכול לחזור בו אפילו לא נתאנה בסכום... מכר לו רעות ונמצאו רעות, יפות ונמצאו יפות, אף על פי שאינם יפות שאין למעלה מהם ולא רעות שאין למטה מהם ויש אונאה שתות, אין אחד מהם יכול לחזור בו, אלא קנה ומחזיר אונאה."
יש להבחין איפא בין שני מקרים: הזמין ס"ת "מהודר" וקיבל ס"ת "כשר" הרי זה כמי שקיבל מוצר שונה מהמוסכם ולכן יוכל לחזור בו. קיבל ס"ת "מהודר" אך לא "מהודר ביותר", לא יוכל לחזור בו אלא אם כן ההפרש במחיר הוא של יותר משישית, ואם ההפרש הוא שישית יחזיר לו המוכר את ההפרש.
