משבר המניות במבט אמוני
הרב שלמה אישון
מהן הסיבות שהביאו למשבר הכלכלי הגדול בו נתון העולם כולו? מומחי הכלכלה ודאי מנתחים את המתרחש ומוצאים את הגורמים הכלכליים שהביאו למשבר. אך אנשי אמונה אינם רשאים להסתפק בכך. אנו מאמינים שכל המתרחש בעולם, בודאי כאשר מדובר באירועים בסדר גודל עצום כדוגמת משבר המניות הנוכחי, אינם יד המקרה. השגחת ה' היא המסובבת את הדברים, גם אם ניתן למצוא להם הסברים כלכליים.
מכאן שעלינו לשאול את עצמנו מה רוצה הקב"ה להראות לנו במשבר זה. עלינו לנסות ולצאת מן המשבר לא רק עם מסקנות כלכליות, אלא גם עם מסקנות אמוניות ומוסריות.
בשנת 1929 היה העולם נתון במשבר כלכלי גדול. באותה עת פרסם הרב אלחנן וסרמן הי"ד מאמר בו הוא מציע הסבר אמוני - מוסרי למשבר.
בפתח דבריו תמה הרב אלחנן וסרמן: כיצד זה קורה שהעולם כולו מפסיד. בדרך כלל בחיי המסחר והכלכלה ישנם מפסידים וישנם מרוויחים. האחד מפסיד וכנגדו האחר מרוויח. מדינה מפסידה וכנגדה מדינה אחרת מתעשרת. אך כיצד זה קורה שהעולם כולו מתרושש? "והלא הכסף לא עבר לעולם אחר, והוא גם לא הושמד - ואם כן, איפה נמצא הכסף?"
עונה הרב וסרמן כך: "התשובה לכך היא פשוטה ביותר: החלק הארי מאוצרות הכסף נמצא בידיהם של מיליונרים פרטיים או בקופות המדינות - אבל ללא תנועה. אבד האימון באנשים, לא מאמינים זה לזה באופן שיעניקו אשראי ויאפשרו קיום מסחר ועסקים. הבסיס הכלכלי של העולם בנוי על תנועה עסקית. הכסף צריך לעבור מיד ליד, דרך אלפי ידים, על מנת לקיים מסחר, הלוואות וכדומה. 'עולם חסד יבנה' (תהלים פט, ג). 'למה נקרא שמם זוזי, שזזים מזה לזה' (במדבר רבה כב, ז). כח הכסף טמון בניידות שלו. כאשר אוצרות שלמים של כסף מוקפאים וקיים פחד להניד אותם ולהעבירם לידיים אחרות, הרי אין בהם מועיל לאף אחד, גם לא לבעל הממון בעצמו, שהרי כסף אי אפשר לאכול וללבוש, שהלא רק הודות לניידות שלו - הוא ממצה את ערכו. זה הא"ב היסודי של מדע הכלכלה, ובזה גם טמון הסוד של העניות הכללית."
דברים נפלאים אלו שנכתבו לפני כשמונים שנה כוחם יפה גם היום. הם מלמדים על התלות שבין כלכלה לבין אמון בין בני אדם. אנשים טועים לחשוב כי ככל שיצליחו לרמות יותר את הצד השני, ירוויחו יותר. לעיתים נדמה להם כי צדקו: הם הצליחו להרוויח על חשבון האחר, אך כל זה בטווח הקצר. בסופו של דבר אין קיום לכלכלה כזו, במוקדם או במאוחר הבלון יתפוצץ ואז יתברר שבלא אמון הדדי - כולם מפסידים.
חז"ל אומרים, שכאשר חזר יעקב אבינו לארץ ישראל והגיע לשכם תיקן שם שווקים. (שבת לג ע"ב). ולכאורה קשה, וכי זה תפקידו של יעקב אבינו לתקן שווקים, וכי לא עדיף שייסד בית מדרש נוסף להפצת אמונה?
מבאר הרב קוק זצ"ל (עין איה שם) כי יעקב רצה להגביר את כח האהבה והאחווה בחברה האנושית. בהשקפה שטחית עלול אדם להרגיש כי מציאותו של חבירו בעולם פוגעת בו. חבירו דוחק את גבולו, ממעט את צרכיו. ומכאן קרובה הדרך לקנאה ולתחרות קשה.
התועלת המסחרית שיש בשווקים מלמדת על הברכה שבקיבוצם של בנ"א רבים למקום אחד. ההתקבצות יחד של סוחרים רבים אינה פוגעת בפרנסתו של היחיד, נהפוך הוא, היא דוקא מסייעת לפרנסתו של כל יחיד ויחיד.
דומה כי אחד מהלקחים שיש להסיק מהמשבר הנוכחי הוא, כי אל לאדם לחשוב כי לעולם יוכל להתעשר ע"י פגיעה וזלזול באחר. פגיעה וזלזול תוליד בסופו של דבר חוסר אמון, דבר שעלול לשתק את השוק כולו.
אחת מן השאלות שנשאל כל אדם כאשר מגיע לעולם האמת היא האם "נשאת ונתת באמונה". המשבר הנוכחי מלמדנו עד כמה חשובה התנהגות זו לא רק לבניית עולמו הרוחני של כל אחד ואחד אלא גם לשם יצירתה של כלכלה משגשגת.
בטעינה...
