"היתר עסקה" – דברי הסבר
הרב אורי סדן, חוקר במכון כת"ר
למאמר המלא מתוך "מחקרים בלכלה ומשפט" בהוצאת מכון כתר, כרך ו' הקש כאן
רקע כללי והסטוריה הלכתית
ההלכה היהודית אוסרת באיסור חמור ריבית מכל סוג שהוא. איסור זה חל הן על הלווה והן על המלוה. יחד עם זאת מכירה ההלכה בכך כי הריבית הינה כלי פיננסי ממדרגה ראשונה אשר נועד לאפשר פעילות עסקית ענפה. על מנת לאפשר לאנשים או לגופים לעסוק בעסקאות נושאות ריבית מבלי לעבור על איסור ריבית נוסח לפני כשלש מאות שנה "שטר היתר עסקה" שנועד לפתור את בעית ריבית. שטר זה עבר גלגולים רבים בין הפוסקים השונים עד אשר הגיע לצורתו הנוכחית.
מהות השטר – איך זה עובד?
"שטר היתר עסקה" הינו שטר עליו חתום הלווה או המלוה אשר מחד מגדיר כל סוג של הלוואה נושאת ריבית, כולו או מקצתו כפקדון הניתן ביד הלווה, ומאידך מאפשר בפועל לממש את תנאי ההלוואה כפי שנחתמו בין המלוה והלווה על אף שכוללים הם ריבית. איך אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה? מנסחים שטר הפועל בשלשה שלבים:
3 בשלב הראשון ההלוואה מוגדרת כפיקדון אשר הלווה והמלווה אמורים להתחלק באופן כלשהו ברווחים ובהפסדים שלו.
3 בשלב השני על מנת לממש חלוקה זו ולפטור את הלווה מהחוב המוטל עליו, מציב השטר בתחום דיני הראיות תנאים דרקוניים הקרובים להיות בלתי אפשריים.
3 בשלב השלישי, הנעשה במקביל לשלב השני, פותח השטר בפני הלווה את האפשרות לשלם את הריבית עליו סיכם עם המלוה ללא צורך באותם התנאים הדרקוניים הנדרשים בשלב השני.
התוצאה המתקבלת מסגירת מסלול אחד עד כדי סדק צר ביותר ופתיחת המסלול השני לרווחה היא הפיכה בפועל של תנאי ההלוואה כפי שסוכם עליהם בין הלווה והמלווה הכוללים בין השאר גם ריביות כאלו ואחרות לברירת המחדל היחידה האפשרית בפועל.
האם אין זו הערמה?
למראית עין נראה השטר כסוג של ערמה הלכתית וניצול של פרצה בהלכה אולם הצורך הגדול שנוצר עם התפתחות המסחר והכלכלה הוא שגרם למציאת פתרון זה הדומה לפתרונות אחרים המוכרים לנו כדוגמת מכירת החמץ לגוי בפסח או מכירת הקרקע לגוי בשנת השמיטה. יתר על כן, יחסית לפתרונות אלו נחשב היתר עסקא למתון מבחינת ההלכה הואיל ובאופן אמיתי עיקר ההלוואות שנעשות על בסיס שטר זה (כדוגמת הפקדה בתכניות חיסכון, השקעה בבורסה, קנית אג"ח וכדומה) נועדו על מנת להרחיב פעילות עסקית אשר תגרום ללווה להרויח רווח בו הוא אמור להתחלק עם המלוה, אלא שבעוד הלווה והמלוה יגדירו סכום זה כריבית שאסורה יגדיר השטר סכום זה כרווח שמותר.
בטעינה...
