כיצד להשקיע
הרב שלמה אישון
בספר קהלת נאמר: "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם: ובמדרש (שכל טוב) "אלו בני יעקב שהיו נבונים ועשירים... ואעפ"כ ירדו מנכסיהון על שמכרו את יוסף...".
המפתח לפרנסתו של אדם נעוץ איפא בברכת ה' ולא רק בחכמתו וכשרונו. מכאן שכאשר יורד אדם מנכסיו עליו לבדוק לא רק את איכות השקעותיו אלא גם את איכות הנהגותיו.
כך למשל, כאשר התקלקלו לרב הונא ארבע מאות חביות של יין ידע שאין זה מקרה, בדק עצמו ומצא שלא הקפיד על שכר ראוי לאריסו. לאחר שתיקן את המעוות - חזר והרויח. (ברכות ה)
יסוד זה משליך גם על אופן השקעותיו של האדם לכתחילה: במסכת עירובין (סד) נאמר: "המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקימו בידו - יקח בהן ספר תורה... רבא אמר: אפילו עבד עיסקא ורווח". כלומר, מי שרוצה לשמור על רוחיו - יקנה בכסף ספר תורה. ומבאר המהרש"א: "שאל יחשוב האדם כי העושר יבא לו מתוך חכמתו וחריצותו... ולכך יש לאדם שקונה ממון מצד אחר שיתן ממנו חלק ה' להורות כי ממנו הכל ועל כן יקח מהן ס"ת שהוא דבר סגולה". על כן אמרו חז"ל שהדרך הראויה לשמור על כספו של קטן היא לקנות בו ספר תורה. (ב"ק פז ע"ב)
בדומה לכך אומרת הגמרא במסכת כתובות (סו) "מלח ממון - חסר", דהיינו: הרוצה לשמר את ממונו יחסר ממנו לצדקה.
אף שהדרכת חז"ל מתייחסת בעיקר להבטים האמוניים והמוסריים של ההשקעות, אנו מוצאים התייחסות גם להבטים הכלכליים: במסכת בבא מציעא (מב) אומר ר' יצחק: "לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו". מכאן שרק שליש מכספו רשאי אדם להשקיע באופן שיש בו סיכון. גם הרמב"ם בהלכות דעות (ה יב) מדגיש את החשיבות בהחזקת נכסים "בטוחים": "לא ימכור שדה ויקנה בית ולא בית ויקנה מטלטלין או יעשה סחורה בדמי ביתו, אבל מוכר הוא מטלטלין וקונה שדה, כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו ולהחליף הכלה בקיים".
אין להסיק מכאן שכל מי שהפסיד בעסקיו לא עשה די מצוות בממונו או לא השקיע את כספו כראוי. כאשר מדובר ב"מכת מדינה", כמו במשבר הנוכחי, עלולים להנזק גם כאלו שנהגו כהלכה בעסקיהם. עם זאת ראוי שכל יחיד יערוך את חשבון הנפש שלו בהתאם לעקרונות דלעיל.
בטעינה...
