חוסן כלכלי והשפעה רוחנית הרב שלמה אישון
חז"ל מותחים ביקורת על בני גד ובני ראובן שנתנו חשיבות מופרזת לעושר:
על הפסוק "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד..." (במדבר לב א) אומר המדרש:
"וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם, וישבו להם חוץ לארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים..."
וכן בהמשך, על הפסוק "ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו" (לב טז) כותב רש"י: חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם שהקדימו מקניהם לטפם...
מאידך אנו מוצאים שיש חשיבות לעושר:
אין הנבואה שורה אלא חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה (מסכת שבת דף צב ע"א). יכולתו של נביא למלא את תפקידו הרוחני ולהשפיע על אחרים, תלויה לא במעט במצבו החומרי.
מי שתלוי כלכלית באחרים יקשה עליו מאוד להיות מוכיח בשער. מי שנתפס בחברה כאדם חלש לא יוכל להיות מנהיג רוחני של העם.
כך הוא לא רק באדם הפרטי אלא גם במשפחת העמים. אומה השואפת להשפיע על העולם כולו חייבת להיות בעלת עצמאות כלכלית. תלות כלכלית באחרים גוררת בעקבותיה גם תלות רוחנית.
על החשיבות העצומה שבחוסן הכלכלי ניתן ללמוד מדוד מלך ישראל אשר התיר לעמו לצאת אף למלחמה שלא היה בה צורך בטחוני מיידי - אך ורק על מנת לשפר את מצבם הכלכלי. (מסכת ברכות דף ג עמוד ב)
בתלמוד בבלי במסכת ברכות (דף ג עמוד ב) מסופר על פנייתם של ישראל לדוד המלך:
אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד.
תפקידו הרוחני של עם ישראל הוא המחייב את חיזוק עוצמתו הכלכלית. "אומה שיש לה מטרה עליונה ונשגבה", כותב הרב קוק זצ"ל, "היא מציינת את דרכה לחבב את העבודה. כי רק בעבודה ויגיע כפים בלאום יסודרו חיים כשרים וישרים".
אלמלא המטרה הרוחנית היתה השאיפה לעושר שאיפה שלילית באשר היה בה משום עידוד לרכושנות וחומרנות. אולם כאשר העושר נועד על מנת לאפשר השפעה רוחנית על העולם הופך הוא לדבר בעל ערך רוחני. במצב כזה "העושר לא יהיה מכוון לעצמו כי אם כדי שעל ידו תבא להאיר את עצמה ואת העולם באור החכמה והדעת האמיתית, אור ה' אלוקי עולם." (עין איה על מסכת ביכורים).
מביאי הביכורים לירושלים היו מוליכים לפניהם שור שקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. (משנה ביכורים פרק ג משנה ג).
השור מבטא את כח העבודה. "ורב תבואות בכח שור" (משלי יד). קרניו של השור מצופות זהב להורות שאל העושר תביא בדרך ישרה רק העבודה, העמל והיגיעה. (עין איה שם)
העטרה של זית בראשו של השור רומזת לחכמה, שהרי שמן הזית ששימש להאיר את המנורה הוא סמל החכמה. "הרוצה שיחכים ידרים - סימן לדבר מנורה בדרום". (מסכת בבא בתרא דף כה עמוד ב).
עטרה זו נועדה ללמדנו כי מגמת העבודה והעושר אינה כשלעצמה אלא שבאמצעותה ניתן להאיר את העולם כולו באור החכמה והדעת.
חשיבות עצומה יש לחיזוק עצמתה הכלכלית של מדינת ישראל. ככל שהכלכלה תהיה חזקה יותר כך יקל לעמוד בפני הלחצים המופעלים מאומות העולם.
ערך גדול יש גם בעבודה.
אך יש לזכור שהחוסן הכלכלי של היחיד ושל העם אינו מטרה בפני עצמה אלא אמצעי בכדי לקדם את ההשפעה הרוחנית של עם ישראל בעולם.
בטעינה...
