פרשת בהר
ערכה של מצות השמיטה
הרב שלמה אישון
בשני מקומות עוסקת התורה בשמיטת קרקעות. המיקום של דיני השמיטה בכל מקום מלמד על פן אחר של השמיטה.
בפרשתנו נאמר:
"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:"
הדגש הוא על קדושת הארץ ושייכותה לה'. קדושת הארץ מחייבת את השביתה מלאכות הקרקע – כשם שקדושת יום השבת מחייבת שביתה ממלאכות בשבת.
שייכות הארץ לה' מודגשת בפרשתנו בפתיחה ובסיום של דיני שמיטה ויובל:
בפתיחה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק:" בסיום: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי:"
בעלותו של הקב"ה על הארץ היא מקור קדושתה והיא הטעם לאיסור העבודה בקרקע.
בפרשת משפטים מופיעה מצוות השמיטה כחלק מן העניינים שבין אדם לחברו:
"וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ:"
הציווי הוא להפקיר את השדה על מנת שכל המעוניין יוכל לאכול מן היבול. הדגש בפרשה זו הוא על הערך הסוציאלי של השמיטה – הדאגה לשכבות החלשות בחברה.
ערך מצוות השמיטה בה איפא לידי ביטוי הן במישור שבין אדם לחברו - הדאגה לכל חלקי החברה, והן במישור שבין אדם למקום – חיזוק האמונה בבעלותו של הקב"ה על הארץ ובקדושתה של הארץ.
בתחילת פרשתינו מתקשה רש"י: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כלן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני."
ועדיין צריך באור מדוע נבחרה דווקא מצוות השמיטה ללמדנו כלל זה?
יתכן שהשמיטה נבחרה לכך משום שבה בולטת במיוחד התלות שבין אמונה בקב"ה לבין דאגה לחברה. בכך מהווה השמיטה בנין אב לתורה כולה.
בטעינה...